שערי הלכה - הלכות מועדים פסקי חכמי מרוקו | הרב חיים משה סוויסה

אמרתי תודה ונושעתי - בגן הניסים והנפלאות | הרב שלום ארוש

בספר אמרתי תודה ונושעתי בגן הנסים והנפלאות , קובצו מאה ותשעים ספורי תודה מהחיים של אנשים שאמרו תודה ונושעו. אנשים שהיו רחוקים מדרך התודה, ואפילו אנשים שחנכו על ברכי התורה, קבלו ספר, מרגלית או דיסק של אמונה והודאה , ומיד התחזקו להגיד תודה על הצרה ונושעו.

זוגות עקרים זכו לזרע של קימא, אנשים שחיכו שנים לזיווג והתחתנו, בעלי חוב עצומים הפכו לעשירים, ואנשים שהיו רחוקים התקרבו לבורא עולם, הכל בזכות התודה.

"ראיתי במו עיניי ניסים גודלים ורבים ברפואה ובשאר עניינים שהתהפכו לטובה ברגע שאנשים אמרו תודה והודאה לבורא עולם - עקרות נפקדו, בעלי חוב נושעו מהחובות, רווקים ורווקות מצאו את זיווגם, אנשים שסבלו מצרות שונות נושעו, אנשים שהיו רחוקים מתורה ומצוות התקרבו לבורא עם התודה וההודאה וראו התקדמות בכל תחומי חייהם! 

"לכן, כדי לחזק את עבודת ההודאה, ריכזנו בספר זה מאה ותשעים סיפורי ניסים שנשלחו אלינו על ידי הקוראים, אנשים שאמרו תודה בלב שלום על כל מה שלא הלך להם בחיים והאמינו שהכל לטובה, והודו על הצרה שהייתה להם! אלה דברים אמיתיים! אומרים תודה רבה לבורא עולם וכל הדינים מתבטלים וכל הטבע מתהפך! אם אתם מאמינים שזה לטובה ואומרים תודה, אתם באמת הופכים את ה'רעה' לטובה!" (דברי המחבר, הרב שלום ארוש).

מנוקד | כריכה רכה | 388 עמ' 

ספרי הרב שלום ארוש

ספר "שבת הארץ" עם תוספת שבת, מאת הרב אברהם יצחק הכהן קוק. עם הוספות מכתב יד, תוספת שבת, מקורות, ציונים והערות נכתבו ונערכו ע"י רבני מכון התורה והארץ. 

מתוך ההקדמה לספר שבת הארץ מהדורת "מכון התורה והארץ":

ספר "שבת הארץ" נכתב ע"י מרן הרב קוק זצ"ל בעיצומה של שנת השמיטה תר"ע, בהיותו רבה של יפו וסביבותיה. מרן הרב זצ"ל שהיה מעורה ומעורב בחיי היישוב החדש, התמסר במלוא דאגתו והחל לעסוק הלכה למעשה בכל הדינים והסידורים המתבקשים מן ההלכות המיוחדות, החלות על עבודה חקלאית בשנת השמיטה.

מתוך ידיעת מצבו של היישוב בא"י, הגיע הרב זצ"ל למסקנה כי יש לקבל "כהוראת שעה ומצד ההכרח הגדול", את הכרעתם של הרבנים הפוסקים בדורות הקודמים שהתירו בנסיבות אלו למכור את הקרקעות לנוכרים.

בענין זה עוסק הרב במישרין ב"מבוא" לספרנו, שהוא כשלעצמו מהוה ספר בפני עצמו. בחמישה עשר פרקי ה"מבוא" מגיע הרב לסיבות שיש לסמוך על היתר המכירה ללא פיקפוק.

אך בכך לא הסתפק הרב זצ"ל. הרב זצ"ל ששאלות הופנו אליו מכל קצוי הארץ, ובתוכם אף עניני מצוות התלויות בארץ ראה צורך לערוך ספר מיוחד שיכלול את כל שיטות הראשונים והאחרונים שעסקו בעניני שביעית ובסוגיות השונות הקשורות בה.

הרב זצ"ל אסף כעמיר גורנה את כל שיטות הראשונים והאחרונים בצורה מרוכזת סביב הלכות שמיטה לרמב"ם. מדבריו ב"משפט כהן" (סי' סט) בתארו את ספרנו: "שהוא פוסק מאסף לכל הדעות", לומדים אנו שאין פסיקת ההלכה עיקר בו, אלא דוקא קיבוץ הדעות והשיטות לכדי מסכת אחת במקום אחד, היא חשיבותו של הספר. ומתוך ההתבוננות של מורה ההוראה תצא ההלכה מבוארת ומבוררת.

מכון התורה והארץ ההולך לאור דרכו של מרן הרב זצ"ל, ראה צורך להרחיב את היריעה, ולהוסיף בשפולי גלימתו של מרן הרב זצ"ל עפ"י דרכו וסגנונו.

תודתנו נתונה למרן הגר"א שפירא שליט"א, הרב הראשי לישראל, ראש ישיבת מרכז הרב, וראש מכון הרצי"ה קוק זצ"ל, שהואיל למסור לידנו את כתי"ק מרן הרב זצ"ל, דבר שהביא להשלמת ברור דברי הרב זצ"ל והשלמת דעות שלא הודפסו עד כה. כתב היד כולל המשך לשבת הארץ (פרקים ח,יב) שגם הם לא נדפסו עד הנה, ואי"ה יראו גם הם אור.

במהדורתנו מופיעים דברי הרמב"ם והרב זצ"ל ב"שבת הארץ", כאשר סביבם משולבות תוספות חברי המכון הנקראות "תוספת שבת", וכן מקורות והערות.

ב"תוספת שבת" הובאו: תוספות מכת"י, וכן שיטות נוספות מראשונים ואחרונים שנלקטו ע"י חברי מכון התורה והארץ.

מכיון שמרן הרב זצ"ל לא הביא את מקור השיטות ההלכתיות, אלא לעיתים רחוקות ובתמציתיות, השתדלנו להביא בפני הקורא את מירב המקורות של השיטות והדינים שהובאו ברמב"ם, שבת הארץ ותוספת שבת. המקורות שהודגשו בתוך ההערות הינם המקורות שהדפיס מרן הרב צבי יהודה קוק זצ"ל.

מרן הרב זצ"ל לא הרבה לפסוק הלכות בספר "שבת הארץ", אולם הערותיו על השיטות שהובאו ב"שבת הארץ" הן אבני יסוד בהלכה. בהערות שנתחברו ע"י חברי המכון השתדלנו להוסיף ברור והבהרה לדעת מרן הרב זצ"ל, והפניות למקומות ומקורות אחרים."

בהוצאת מכון התורה והארץ