שרי המאה - רשומות על גדולי ישראל | הרב מימון

דמותו של הרב מאיר יהודה גץ זצ"ל (תרפ"ד – תשנ"ה 1995 – 1924) היתה מוכרת לרבים מבאי הכותל המערבי שריד בית מקדשנו. בשבת היה לובש בגדים לבנים והיה זה מחזה מיוחד לראותו מהלך ברובע היהודי כולו אומר קדוש.

הסופר שמחה רז, הידוע מספרו "איש צדיק היה" על הצדיק הירושלמי רבי אריה לוין, הקדיש לרב גץ את הספר שלפנינו."רב הכותל"  מתוך הספר לומדים אנו על הרב גץ, שמסכת חייו מהווה שיעור חי לאהבת ד', אהבת התורה, אהבת עם ישראל ואהבת ארץ ישראל.

מנעוריו הרב גץ בלט כמנהיג המוביל את חבריו, חניכיו, תלמידיו ובני קהילתו לגאווה לאומית יהודית ולעליה לארץ תוך כדי הקפדה מלאה על שמירת המצוות והעיסוק בתורה. על אף אירועים קשים שהרב עבר עת איבד ר"ל שניים מבניו הי"ד, לא נחלשה אמונתו, אלא הלך והתחזק והגביר חילים ואף הפך להיות אחד מגדולי המומחים בתורת הנסתר. השילוב המיוחד שבין עיסוקים ציבוריים כמו פיקוד על ההגנה הצבאית באזור הגליל ודאגה לסידורי עבודה עבור חברי המושבים בהם כיהן ומאידך היותו מנהיג רוחני הלומד ומלמד תורה, מהווים מופת למנהיגי ציבור וצריך להיות נר לרגליהם.

נצטט כמה משפטים מצוואה שכתב ביותו כבן מ' שנים:

"אודה לד' בכל לבב אשר זיכני משחר ילדותי לחיות כיהודי ... זכיתי לחיות באדמת קודשנו ולראות באתחלתא דגאולה בקום שלטון ישראל בארעא קדישא, דבר אשר גורם קידוש ד' בעולמו, באשר כל עמי הארץ רואים שיש אלוקים בישראל. זכיתי להוריש לילדיי לא עושר ולא נכסים, אם כי דאגתי שלא יחסרו חלילה מהקיום, אלא בעיקר שם טוב ... זכיתי ליהנות מיגיע כפי ולא ליהנות מכתרה של תורה".

זהו ספר מאלף ומעניין שניתן ללמוד ממנו, מדרכו וממידותיו של הרב גץ זצ"ל.

הוצאת קול מבשר ירושלים | תשס"ג | 502 עמ'