שלום במרומיו / דוד מנחם

חיים סבתו הוא בן למשפחת רבנים מחלב אשר בסוריה, היא אר"ץ - ארם צובא. איש בית-המדרש, תלמיד חכם המפרסם מאמרים בהלכה, מה לו ולסיפורי חלב? ואכן, גלגל חוזר בעולם, הנובלה המרכזית של ספרו זה, היא פנינה נדירה המתגלית לה פתאום במקומותינו. תולדותיה של משפחה אחת שזורים דרך חלב אל פריז ואז לירושלים, וכל הגלגל עטוף שביס של כאב שגם מנעמיה של העברית הנפלאה - עברית אשר חשבנו כי נעלמה כיום מן הספרות שלנו - אינם מסוגלים להחביאו. אמת מארץ תצמח הוא סיפור בלשי על גלגולו המסתורי של כתב-יד מופלא; שברי לוחות הוא קינה מעודנת של שברונו של דור העולים המפואר בשנות החמישים - את קהילותיהם שם הפסידו ואל נחלתם כאן במעברה לא הגיעו.

הוצאת ידיעות ספרים - ספרי יהדות

בואי הרוח הוא ספרו הרביעי של חיים סבתו, וגם הפעם נכונה לקוראים הפתעה: הילד אשר זה עתה עלה ממצרים מוצא את עצמו בין האזבסטונים של שכונת בית-מזמיל, הלוא היא קריית-יובל שבירושלים, ונקשר אל מי שרחוק ממנו כרחוק מזרח ממערב: משה פרקש, עולה חדש ותיק יותר, מהונגריה. פרקש מאמץ אל ליבו את הילד. ומכאן נפרש לנגד עינינו סיפורה של משפחה יהודית על ארבעה דורותיה, מן העיירה שבאימפריה האוסטרו-הונגרית המתפוררת, דרך שתי מלחמות עולם, אל עליבותה ותפארתה של המעברה בקצווי ירושלים, ואל העולם המתחדש של הלימוד.

את הסיפור המרתק הזה אנחנו שומעים לסירוגין, כפי שהוא עולה מזכרונם של הילד המצרי, הוא המספר המבוגר, והמבוגר ההונגרי, הוא הילד שעלה מן השריפה הגדולה ועכשיו עסוק בהתחדשות ובתחייה. שלושה פקדונות נותן פרקש בידי חברו הילד, ושלושתם נשמרים וחוזרים. ועל סידור התפילה המיוחד - הפיקדון האחרון - אומר פרקש: "אבא עבר עם הסידור מלחמה אחת נוראה, ואני עברתי איתו מלחמה נוראה ממנה". וכאשר גם הפיקדון הזה חוזר לידיים הראויות לו, תם המעגל שהתחיל, כביכול, בתמימות: "שיכנו אותנו יחד בבית-מזמיל".

ספרו הראשון של סבתו, אמת מארץ תצמח, הוא סיפור יהודי חלב שבסוריה. ספרו השני, רב-המכר תיאום כוונות, זכה בפרס ספיר (2000) ובפרס יצחק שדה (2002). ספרו השלישי, כעפעפי שחר, היה ועודנו רב-מכר.

כריכה רכה | 162 עמ'

בשפריר חביון | חיים סבתו

בְּשַׁפְרִיר חֶבְיוֹן, ספרו החמישי של סבתו, יפגיש את רבבות קוראיו עם פנים מוכרות מתיאום כוונות  ומסיפוריו הראשונים באמת מארץ תצמח. וגם עם פנים אחרות, מפתיעות, ברשת מיוחדת של קשרים.

קהיר היא לו מולדת אמיתית ורחוקה, של ערבית ושל צרפתית ומעליהן עברית נפלאה, מתנגנת בגעגוע אחד גדול ונמשך מתוך הפיוטים והלימוד והערגה למולדת אחרת, כולה מדומיינת במילים, ארץ ישראל. ושם, בילדות הממשית הזאת, הלא-דמיונית, המולדת הירושלמית של בית מזמיל על ריחותיה הערביים, ועין כרם על מנזריה זורעי המסתורין והאימה - שם הולכת ונפרשת לפנינו מניפה רחבת זמנים ומרחבים, כולה מארג מפותל של חלומות ושבריהם, וחלומות חדשים: אחד היה כך, אחד היה כך, ואחד, הרבה יותר מאחד, היה כך: "ביום הכעפורים נפל בתעלה". מאותם מוקשים של כאב שהמספר מטמין לרגלינו מתחת למסווה התום ויפי השפה העברית. שברים של חלומות. והרבה מציאות: מחלב הנברחת, הבלתי נשכחת, דרך הפוגרום בעיירה באוקראינה, מן החיפוש אחר הילדים הנעלמים באירופה ההרוסה, והבריחה מטריפולי שבלוב בין גלים ואנגלים, אל טעמם של תפוזי הקיבוץ שכל ארץ ישראל כולה נתקפלה אל מתחת לקליפותיהם - אהבת תפוח הזהב. האם היא אהבה נכזבת? סיפור אובדנה של ילדות הוא סיפור קנייתה של מולדת חדשה, אחת, על תקוותיה, על ייסוריה, על האמת, שתמיד היא קצת, או הרבה, מסתתרת בה. ועל הסיפור הזה כולו שפוך חן מיוחד,

הוא החן של פתרון חידת גלגולו של ניגון - חסידי? מזרחי? צברי?

הרב חיים סבתו, ממייסדי ישיבת ההסדר "ברכת משה" במעלה אדומים, ומשמש בה כר"מ זה למעלה משלושים שנה. פרסם מאמרים רבים בסוגיות, וכן ספרי עיון ופרוזה.

הוצאת ידיעות ספרים - ספרי יהדות