נשים נסתרות בתלמוד 2 כר' / מרים סמואל

האם שמעתם אי פעם על הבנות שהזדרזו לעלות לבית המקדש וניצחו את הבנים בתחרות? או על לכלוכית מהתלמוד? מכירים את בלוריא הגיורת, או את גירא, בתו של אנטונינוס קיסר? יודעים על הכלה שאגריפס המלך חלק לה כבוד, או על טביתה, שפחתו של רבן גמליאל? יודעים מדוע ישנם חכמים הקרואים על שם אמותיהם? פגשתם פעם בשפחתו של המוסק מגוש חלב?

לעיתים התלמוד מספר לנו פרטי פרטים על מעשי נשים שונות.

ספר זה נכתב כדי להאיר את הנשים הנסתרות ואת מעשיהן לחיוב או לשלילה, הנמצאים בשני התלמודים, גם הבבלי וגם הירושלמי. אין הכוונה לנשות התנאים או האמוראים ואמותיהם, אלא לנשים נסתרות, נשים נכבדות או פחותות שבפחתות, נשים נשכחות, שחכמים סיפרו את סיפוריהן, על מנת שנלמד מהן וממעשיהן. אם התלמוד בחר להזכיר את שמן ואת מעשיהן, טוב הוא שנכיר אותן ואת פועלן, בעיקר את אלו שלא "זכו" להתפרסם כאחרות. בדברי חז"ל והמפרשים, נמצאים פרטים המשלימים לנו את אלה החסרים בתלמוד עצמו.

האישה הנסתרת בתלמוד היא שלל של דמויות בכל הרמות. נשים אלו, המוזכרות בתלמוד בשמותיהן או אף ברמז בלבד, יש ביניהן שגרמו רעה והרס לעצמן ולאחרים, ואחרות שהביאו עזרה, רווחה וישועה. בדרך כלל אין לנו תיאור משמעותי של הנשים שמדובר בהן, לא תיאור חיצוני של מראיהן, ולא ניסיון לחדירה פסיכולוגית אל נפשן או להבנת המוטיבציה שלהן.

מרים סמואל, אשר זכתה לפרס לתרבות תורנית מטעם עיריית פ"ת ובפרס משרד החינוך על סידרת הספרים "נשים נסתרות בתנ"ך", כותבת הפעם על הרעיות הנסתרות בתלמוד.