הכוזרי השני – מטה דן | רבי דוד ניטו

ספר הכוזרי בעריכה מחודשת , תרגום חדש  וביאור מקיף ע"י הרב יוסף קלנר, ר"מ במכינת "בני דוד" בעלי. בסוף הספר נספחות הבאים להרחיב בנושאים הנדונים בספר כגון:  לחילוקי הדעות בין הכוזרי והרמב"ם לאור דברי הראי"ה, היחס לעולם הבא בתקופת תנ"ך, הבדלה והכללה ועוד.

הרב יוסף קלנר הוא ר"מ במכינה הקדם צבאית בני דוד בעלי, ומלמד במקומות נוספים. עוסק בהוראת כתבי הרב אברהם יצחק הכהן קוק ובנו הרב צבי יהודה קוק. חיבר בין היתר את "מילון הראי"ה".

ספר הכוזרי בעריכה מחודשת , תרגום חדש  וביאור מקיף ע"י הרב יוסף קלנר, ר"מ במכינת "בני דוד" בעלי. בסוף הספר נספחות הבאים להרחיב בנושאים הנדונים בספר כגון:  לחילוקי הדעות בין הכוזרי והרמב"ם לאור דברי הראי"ה, היחס לעולם הבא בתקופת תנ"ך, הבדלה והכללה ועוד.

הרב יוסף קלנר הוא ר"מ במכינה הקדם צבאית בני דוד בעלי, ומלמד במקומות נוספים. עוסק בהוראת כתבי הרב אברהם יצחק הכהן קוק ובנו הרב צבי יהודה קוק. חיבר בין היתר את "מילון הראי"ה". 

מורה נבוכים לרמב"ם בתרגומו של ר' שמואל אבן תיבון בתוספת ג' פירושים

התרגום הראשון של מורה נבוכים לעברית נעשה עוד בחייו של הרמב"ם בידי ר' שמואל אבן תיבון (~1160 - ~1230), שאף התייעץ עמו בעבודת התרגום שלו. התרגום נעשה בהזמנתם של יהודי פרובאנס ודרום צרפת. ר' שמואל בן תיבון היה נצר למשפחת מתרגמים ואף היה פילוסוף בעצמו. עם זאת, עיקר פרסומו הגיע לו בזכות תרגומו למורה נבוכים. 

הרמב"ם שיבח את עבודתו של אבן תיבון, ביאר את הביטויים עליהם נשאל, וייעץ לר' שמואל להימנע מתרגום מילולי ולהעדיף את השמירה על התכנים ורוח הדברים.

ר' שמואל סיים את עבודת התרגום בשנת ד'תתקפ"ד (1224), כעשרים שנה לאחר פטירת הרמב"ם. עבודתו הייתה מפעל חלוצי ותרגומו נחשב למדויק ולא חורג משפתו המקורית של הכתוב (זאת בניגוד מסוים להנחייתו של הרמב"ם עצמו, כך גם באשר לביטויים ספיציפיים עליהם שאל את הרמב"ם ולבסוף תרגמם באופן שונה מהצעת הרמב"ם). לצורך עבודתו נאלץ ר' שמואל להמציא מילים רבות שהיו חסרות באוצר המילים של העברית בימי הביניים. חלק מן המילים החדשות נגזרו משורשים עבריים קיימים, וחלקן הושאל מהערבית. לתרגומו צירף אבן תיבון נספח ובו "פירוש המילים הזרות" בו ביאר את המונחים הפילוסופיים בהם השתמש ושאת חלקם יצר בעצמו. גם מבנה המשפטים של אבן תיבון שומר במידה רבה על התחביר הערבי. בכך הניח אבן תיבון תשתית לשונית-פילוסופית בעברית עבור מחברים בדורות הבאים שנמשכו אחר תרגומו.

לשונו של אבן תיבון נחשבת לקשה ומסורבלת עבור הקורא העברי בן זמננו. כמו כן, על אף ההקפדה היתירה שלו על לשונו המקורית של הרמב"ם (וייתכן שגם בשל עובדה זו), היו שהאשימו אותו בחוסר דיוק. עם זאת, חשיבותו של תרגום זה גדולה ביותר הואיל וכמעט כל פרשני המורה מתייחסים לתרגומו של אבן תיבון, ולא למקור הערבי. הרוצה להבין את הפילוסופיה היהודית בימי הביניים יזדקק, גם אם בעל כורחו, לתרגום זה. התרגום זכה להדפסות ומהדורות רבות, החל מראשית עידן הדפוס ועד מחצית המאה העשרים.

הוצאת ברזני | כריכה קשה

המהדורה החדשה של הספר "מורה הנבוכים". מבית היוצר של "מפעל משנה תורה”, נעשתה על ידי צוות מומחים במשנת הרמב”ם, שהוציא לאור גם מהדורת מופת מבוארת של ספרו ההלכתי של הרמב”ם, "משנה תורה”. בפעם הראשונה מיום שכתב הרמב”ם את החיבור, יוצאת לאור מהדורה שלו המשלבת הן תרגום חדש מדויק וברור לקורא בן ימינו הן ביאור קצר השווה לכל נפש במטרה לחשוף את רעיונות היסוד והסוד שבו ולהנגישם לציבור בלשון עדכנית ובנאמנות לשיטת הרמב”ם. אף מי שמכיר את הספר יוכל לדלות ממנו פנינים ופתרונות למבוכותיו.

הביאור והמהדורה נעשו מתוך אמונה ומחשבה כי גם הקורא ה”נבוך” בן ימינו, האוחז במדע ובפילוסופיה ואינו מרפה מן התורה, יכול להתברך בהשראה מן הגישות העקרוניות שבספר, וכדרכו של הרמב”ם ניתנים בידו ראשי פרקים המסייעים לקורא להפיק מוסר דתי וידע תורני ופילוסופי גם בעידן השונה במהותו מזה שנכתב בו הספר.

הקורא בספר יגלה מה חשב הרמב”ם על "שמות קדושים” הכתובים בקמיעות (אלה אינם שמות קדושים אלא שקרים שרמאים המציאו ואנשים תמימים העתיקו), כיצד בדיוק נכתבו הלוחות ב”אצבע אלהים” ושמא זו אצבעו של משה רבנו, מה עושים עם תמונת העולם האריסטוטלית שהרמב”ם האמין בה (כדור הארץ במרכז וסביבו גלגלים) וכיצד ה”נבוך” בן ימינו, המאמין בתורה ובמדע, יכול לשאוב השראה מדרכו של הרמב”ם גם בעולם שונה משמעותית מזה שנכתב בו החיבור.

המהדורה נערכה תוך בחינת כתבי יד של הספר, ואף כתבי יד של טיוטת הספר בכתב ידו של הרמב”ם, שדפים מהם נמצאו בגניזת קהיר. כך למשל נתגלה משפט שלם בטיוטת הספר שאינו נמצא במהדורות הידועות ובאף כתב יד אחר. משפט אחר נמצא באחד מהתרגומים הקדומים. תעתיק של הטיוטה במקום הזה, לצד תצלום של הקטע, מובא בספר. מלבד זאת, בכמה מקומות כתבי היד העלו נוסחאות טובות יותר מן המקובל במהדורות הקיימות, ודוגמאות לכך נמצאות בהקדמה לספר.

בפעם הראשונה מיום שכתב הרמב"ם את החיבור, יוצאת לאור מהדורה שלו המשלבת הן תרגום חדש מדויק וברור לקורא בן ימינו הן ביאור קצר השווה לכל נפש במטרה לחשוף את רעיונות היסוד והסוד שבו ולהנגישם לציבור בלשון עדכנית ובנאמנות לשיטת הרמב"ם.

לספר נוספו שתי הקדמות מגדולי המומחים בעולם למשנת הרמב"ם: הרב נחום רבינוביץ' ראש ישיבת "ברכת משה" במעלה אדומים, ופרופ' מנחם קלנר.

הספר 'אור הכוזרי' כולל שיכתוב מדוקדק ומתוקן של שיעוריו על פי גישתו של רבו הרצי"ה, שהיא יותר אסוציאטיבית-חינוכית ופחות 'מתמטית', דהיינו שנוסף להבנת עומק דבריו של ריה"ל קיימות בשיעורים הסתעפויות מובנות לענייני אמונה ותורה אחרים, כולל עניינים אקטואליים פה ושם, ואלו ואלו דברי אלוקים חיים.

בתחילת הספר מבוא והדרכה ללימוד אמונה.

הרב אביהוא שורץ מלמד כבר שנים רבות בישיבת בית אל ובמוסדות אחרים בעיקר לימודי אמונה שונים, ובראשם את ספר הכוזרי.

בצעירותו הוא זכה לשמוע שיעורים רבים בספר זה מפי רבו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, והוא מרגיש שלמעשה הוא מהווה גשר בין תורת הרצי"ה לבין בני דורנו בהוראת הכוזרי.

במבוא הוא מתאר באופן מרגש את הדרך שעבר מישיבת כרם ביבנה, 'שם זכיתי להיפגש עם מושג חדש לגמרי עבורי: 'לימוד אמונה'", לישיבת מרכז הרב.

ראש הישיבה הרצי"ה קירב מאוד את התלמיד החדש, וכך למד עם הרצי"ה חלק ניכר מספר הכוזרי. בהמשך הוא נשלח על ידו, ממש נגד רצונו, לחזק את הישוב קשת שהוקם אז בגולן במטרה למנוע, ולפחות לצמצם, את כוונות הנסיגה מהגולן של ממשלת ישראל אחרי מלחמת יום הכיפורים. 

בהמשך חזר הרב אביהוא לישיבת מרכז הרב ולמד ולימד, עד שבשנת תשנ"ד הוא הוזמן ללמד אמונה בישיבת בית אל, ובימים אלו אחרי כ"ז שנה הוא סוגר מעגל וחוזר לירושלים ולמרכז הרב על פי בקשת הרב יעקב שפירא שליט"א ראש הישיבה. 

(בקורת על הספר "אור הכוזרי" מאת הרב יואל קטן, המעיין גליון תשרי תשפ"ב)

אחד הנציגים היהודיים הבולטים בתקופת תור הזהב בספרד היה רבי יהודה הלוי, המשורר הדגול והוגה הדעות האהוב. שיריו היו פופולריים ביותר, ואחדים מהם נכנסו לסידור התפילה היהודי.

ספרו היחיד הוא ספר הכוזרי, או 'ספר הטענה והראָיה לדת המושפלת', שתרגומו החדש לעברית, פרי יצירתו של פרופ' מיכאל שוַרץ, מוגש כאן לקורא.

תרגום זה הוא ייחודי, פרי ידיעה מופלגת בשפה ובתרבות הערבית והערבית-יהודית. הוא נוח לקריאה ומדויק, וישמש מעתה כספר הכוזרי המהימן והאותנטי ביותר בשפה העברית.

פרופ' דניאל לסקר, מתוך המבוא

ספר הכוזרי לרבי יהודה הלוי בתרגום רבי  יהודה אבן תיבון במהדורה חדשה מנוקדת. בתוספת תמצית מבוארת.