מורה הנבוכים בכרך אחד | יוחאי מקבילי - מפעל משנה תורה

ספר הכוזרי בעריכה מחודשת , תרגום חדש  וביאור מקיף ע"י הרב יוסף קלנר, ר"מ במכינת "בני דוד" בעלי. בסוף הספר נספחות הבאים להרחיב בנושאים הנדונים בספר כגון:  לחילוקי הדעות בין הכוזרי והרמב"ם לאור דברי הראי"ה, היחס לעולם הבא בתקופת תנ"ך, הבדלה והכללה ועוד.

הרב יוסף קלנר הוא ר"מ במכינה הקדם צבאית בני דוד בעלי, ומלמד במקומות נוספים. עוסק בהוראת כתבי הרב אברהם יצחק הכהן קוק ובנו הרב צבי יהודה קוק. חיבר בין היתר את "מילון הראי"ה".

ספר הכוזרי בעריכה מחודשת , תרגום חדש  וביאור מקיף ע"י הרב יוסף קלנר, ר"מ במכינת "בני דוד" בעלי. בסוף הספר נספחות הבאים להרחיב בנושאים הנדונים בספר כגון:  לחילוקי הדעות בין הכוזרי והרמב"ם לאור דברי הראי"ה, היחס לעולם הבא בתקופת תנ"ך, הבדלה והכללה ועוד.

הרב יוסף קלנר הוא ר"מ במכינה הקדם צבאית בני דוד בעלי, ומלמד במקומות נוספים. עוסק בהוראת כתבי הרב אברהם יצחק הכהן קוק ובנו הרב צבי יהודה קוק. חיבר בין היתר את "מילון הראי"ה". 

מורה נבוכים לרמב"ם בתרגומו של ר' שמואל אבן תיבון בתוספת ג' פירושים

התרגום הראשון של מורה נבוכים לעברית נעשה עוד בחייו של הרמב"ם בידי ר' שמואל אבן תיבון (~1160 - ~1230), שאף התייעץ עמו בעבודת התרגום שלו. התרגום נעשה בהזמנתם של יהודי פרובאנס ודרום צרפת. ר' שמואל בן תיבון היה נצר למשפחת מתרגמים ואף היה פילוסוף בעצמו. עם זאת, עיקר פרסומו הגיע לו בזכות תרגומו למורה נבוכים. 

הרמב"ם שיבח את עבודתו של אבן תיבון, ביאר את הביטויים עליהם נשאל, וייעץ לר' שמואל להימנע מתרגום מילולי ולהעדיף את השמירה על התכנים ורוח הדברים.

ר' שמואל סיים את עבודת התרגום בשנת ד'תתקפ"ד (1224), כעשרים שנה לאחר פטירת הרמב"ם. עבודתו הייתה מפעל חלוצי ותרגומו נחשב למדויק ולא חורג משפתו המקורית של הכתוב (זאת בניגוד מסוים להנחייתו של הרמב"ם עצמו, כך גם באשר לביטויים ספיציפיים עליהם שאל את הרמב"ם ולבסוף תרגמם באופן שונה מהצעת הרמב"ם). לצורך עבודתו נאלץ ר' שמואל להמציא מילים רבות שהיו חסרות באוצר המילים של העברית בימי הביניים. חלק מן המילים החדשות נגזרו משורשים עבריים קיימים, וחלקן הושאל מהערבית. לתרגומו צירף אבן תיבון נספח ובו "פירוש המילים הזרות" בו ביאר את המונחים הפילוסופיים בהם השתמש ושאת חלקם יצר בעצמו. גם מבנה המשפטים של אבן תיבון שומר במידה רבה על התחביר הערבי. בכך הניח אבן תיבון תשתית לשונית-פילוסופית בעברית עבור מחברים בדורות הבאים שנמשכו אחר תרגומו.

לשונו של אבן תיבון נחשבת לקשה ומסורבלת עבור הקורא העברי בן זמננו. כמו כן, על אף ההקפדה היתירה שלו על לשונו המקורית של הרמב"ם (וייתכן שגם בשל עובדה זו), היו שהאשימו אותו בחוסר דיוק. עם זאת, חשיבותו של תרגום זה גדולה ביותר הואיל וכמעט כל פרשני המורה מתייחסים לתרגומו של אבן תיבון, ולא למקור הערבי. הרוצה להבין את הפילוסופיה היהודית בימי הביניים יזדקק, גם אם בעל כורחו, לתרגום זה. התרגום זכה להדפסות ומהדורות רבות, החל מראשית עידן הדפוס ועד מחצית המאה העשרים.

הוצאת ברזני | כריכה קשה

הספר 'אור הכוזרי' כולל שיכתוב מדוקדק ומתוקן של שיעוריו על פי גישתו של רבו הרצי"ה, שהיא יותר אסוציאטיבית-חינוכית ופחות 'מתמטית', דהיינו שנוסף להבנת עומק דבריו של ריה"ל קיימות בשיעורים הסתעפויות מובנות לענייני אמונה ותורה אחרים, כולל עניינים אקטואליים פה ושם, ואלו ואלו דברי אלוקים חיים.

בתחילת הספר מבוא והדרכה ללימוד אמונה.

הרב אביהוא שורץ מלמד כבר שנים רבות בישיבת בית אל ובמוסדות אחרים בעיקר לימודי אמונה שונים, ובראשם את ספר הכוזרי.

בצעירותו הוא זכה לשמוע שיעורים רבים בספר זה מפי רבו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, והוא מרגיש שלמעשה הוא מהווה גשר בין תורת הרצי"ה לבין בני דורנו בהוראת הכוזרי.

במבוא הוא מתאר באופן מרגש את הדרך שעבר מישיבת כרם ביבנה, 'שם זכיתי להיפגש עם מושג חדש לגמרי עבורי: 'לימוד אמונה'", לישיבת מרכז הרב.

ראש הישיבה הרצי"ה קירב מאוד את התלמיד החדש, וכך למד עם הרצי"ה חלק ניכר מספר הכוזרי. בהמשך הוא נשלח על ידו, ממש נגד רצונו, לחזק את הישוב קשת שהוקם אז בגולן במטרה למנוע, ולפחות לצמצם, את כוונות הנסיגה מהגולן של ממשלת ישראל אחרי מלחמת יום הכיפורים. 

בהמשך חזר הרב אביהוא לישיבת מרכז הרב ולמד ולימד, עד שבשנת תשנ"ד הוא הוזמן ללמד אמונה בישיבת בית אל, ובימים אלו אחרי כ"ז שנה הוא סוגר מעגל וחוזר לירושלים ולמרכז הרב על פי בקשת הרב יעקב שפירא שליט"א ראש הישיבה. 

(בקורת על הספר "אור הכוזרי" מאת הרב יואל קטן, המעיין גליון תשרי תשפ"ב)

אחד הנציגים היהודיים הבולטים בתקופת תור הזהב בספרד היה רבי יהודה הלוי, המשורר הדגול והוגה הדעות האהוב. שיריו היו פופולריים ביותר, ואחדים מהם נכנסו לסידור התפילה היהודי.

ספרו היחיד הוא ספר הכוזרי, או 'ספר הטענה והראָיה לדת המושפלת', שתרגומו החדש לעברית, פרי יצירתו של פרופ' מיכאל שוַרץ, מוגש כאן לקורא.

תרגום זה הוא ייחודי, פרי ידיעה מופלגת בשפה ובתרבות הערבית והערבית-יהודית. הוא נוח לקריאה ומדויק, וישמש מעתה כספר הכוזרי המהימן והאותנטי ביותר בשפה העברית.

פרופ' דניאל לסקר, מתוך המבוא

ספר הכוזרי - לרבי יהודה הלוי בתרגומו המקורי של יהודה אבן תיבון עם הפירושים "קול יהודה" ו"אוצר נחמד".

ספר הכוזרי נכתב במקור בשפה ערבית ותרגומו של יהודה אבן תיבון נחשב כמדוייק ביותר. 

ספר הכוזרי לרבי יהודה הלוי בתרגום רבי  יהודה אבן תיבון במהדורה חדשה מנוקדת. בתוספת תמצית מבוארת.