חבורת תריג וכינורו של קרונבך - קומיקס

הצטרפו להרפתקה הסוחפת של 'תריג בתעלומת האי', בדרך תפגשו בעשרות סיפורי צדיקים, משלים ומדרשי חז""ל מפתיעים.

תנחום, רובי, ישראל וגדי הם חברים בלב ונפש, והם ילדים רגילים לכל דבר. רק שמידי פעם קורים להם דברים ממש לא רגילים...

כשבמהלך שיט כיתתי בנחל הירקון החלו לרדת גשמים עזים, הם לא ידעו שהעובדה שאין להם מטריה, זה הדבר האחרון שצריך להטריד אותם...

בְּעֹמֶק הַיָּם נֶאֶבְקוּ תַּנְחוּם, רוּבִי, יִשְׂרָאֵל וְגָדִי בַּגַּלִּים הַסּוֹעֲרִים. “בּוֹאוּ נִצְעַק, אוּלַי יִשְׁמְעוּ אוֹתָנוּ וּמִישֶׁהוּ יָבוֹא לַעֲזֹר?!” הִצִּיעַ תַּנְחוּם. “הַצִּילוּ!!! יֵשׁ כָּאן מִישֶׁהוּ??? שׁוֹמְעִים אוֹתָנוּ??? הַצִּילוּוּוּ!!!” הֵם קָרְאוּ.

אֲבָל צַעֲקוֹתֵיהֶם הַנּוֹאָשׁוֹת נִבְלְעוּ בַּגֶּשֶׁם וּבְרַעַשׁ הָרְעָמִים, וּמִמֵּילָא לֹא הָיָה אַף אֶחָד שֶׁיִּשְׁמַע אוֹתָם חוּץ מֵהַדָּגִים וְהַכְּרִישִׁים שֶׁבַּיָּם. הַגַּלִּים גָּבְהוּ מֵרֶגַע לְרֶגַע, וְהַסִּירָה הַקְּטַנָּה הִטַּלְטְלָה מִצַּד לְצַד. “תַּחְזִיקוּ חָזָק!!!” צָעַק תַּנְחוּם.

“הַכֹּל מִסָּבִיב רַק מַיִם! נִסְחַפְנוּ לְתוֹךְ הַיָּם הַתִּיכוֹן! פָּסַק רוּבִי, “בְּנַחַל הַיַּרְקוֹן אֵין גַּלִּים! הִגַּעְנוּ לַיָּם!” הַדְּבָרִים חִלְחֲלוּ לְלִבָּם שֶׁל יַלְדֵי הַחֲבוּרָה. רוּבִי הִמְשִׁיךְ בִּדְבָרָיו: “לֹא רוֹאִים כְּלוּם, אֵיזֶה עֲרָפֶל, וְאֵיזֶה קֹר!”

הַגֶּשֶׁם הָיָה סָמִיךְ וְרוֹעֵשׁ, הַגַּלִּים הָיוּ גְּבוֹהִים וְהָרְאוּת קָשָׁה מְאֹד. לְפֶתַע יִשְׂרָאֵל הִבְחִין שֶׁהַמָּקוֹם שֶׁלְּפָנָיו רֵיק. “גָּדִי??? הוּא קָרָא, “גָּדִי לֹא כָּאן!!!” “מָה?” צָעַק תַּנְחוּם בְּנִסָּיוֹן לְהִתְגַּבֵּר עַל רַעַשׁ הַגֶּשֶׁם, “אֲנִי לֹא שׁוֹמֵעַ!” “אֲנִי לֹא רוֹאֶה אֶת גָּדִי!” צָרַח יִשְׂרָאֵל בִּמְלֹא גְּרוֹנוֹ. “אַתָּה בָּטוּחַ???” שָׁאַל תַּנְחוּם וְסֵרֵב לְהַאֲמִין, “אֲנִי לֹא רוֹאֶה כְּלוּם! תַּרְיָג, תְּנוּ יָדַיִם!”

הַיְּלָדִים הוֹשִׁיטוּ יָדַיִם זֶה לְזֶה מִבַּעַד לָעֲרָפֶל וְהַגֶּשֶׁם הַכָּבֵד. הֵם הִרְגִּישׁוּ שָׁלוֹשׁ יָדַיִם נוֹגְעוֹת זוֹ בָּזוֹ. “הַיָּד הַתַּחְתּוֹנָה הִיא שֶׁלִּי”, אָמַר תַּנְחוּם, “וְהַיָּד הָאֶמְצָעִית הִיא שֶׁלִּי”, הוֹסִיף רוּבִי, “וְהַיָּד הָעֶלְיוֹנָה הִיא שֶׁלִּי”, סִכֵּם יִשְׂרָאֵל. חָסְרָה יָד, הַיָּד שֶׁל גָּדִי. וּפִתְאוֹם הֵם הֵבִינוּ – הַגָּרוּעַ מִכֹּל קָרָה! וְהֵם צָעֲקוּ יַחַד בְּאֵימָה: “גָּ-דִ-י  נָ-פַ-לְ לַ-יָּ-ם!!!” גָּ-דִ-י-י-י-!-!-!”

בְּאוֹתוֹ רֶגַע, מַה שֶּׁהֵחֵל כְּשַׁיִט מְהַנֶּה בְּסִירַת מְשׁוֹטִים הָפַךְ לְהַרְפַּתְקָה מְלֵאַת תַּהְפּוּכוֹת…

וּמַה שֶּׁהֵחֵל לִפְנֵי אַלְפֵי שָׁנִים – בִּזְמַן שֶׁגָּלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הַלֹּא נוֹדָע – מִתְחַבֵּר לְשַׁרְשֶׁרֶת אֵרוּעִים שֶׁמַּתְחִילִים בְּנַחַל הַיַּרְקוֹן, מַמְשִׁיכִים לְאִי מִסְתּוֹרִי, וּמִסְתַּיְּמִים בְּלֵב מִנְהֲרוֹת הַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי.

מִיהוּ ‘צֶפַע’, וּמַהִי הַמְּשִׂימָה שֶׁהוּא מְיַעֵד עֲבוּר סָעִיד הַקָּטָן? לְאָן מוֹבִילוֹת הַמְּגִלּוֹת הָעַתִּיקוֹת, שֶׁמֻּסְתָּרוֹת בְּתוֹךְ תֵּבַת אוֹצָרוֹת בְּאִי הַמִּגְדַּלּוֹר? מִי הֵם ‘לוֹבְשֵׁי הַגְּלִימוֹת’, וּמַהִי הַשָּׂפָה הַמְּשֻׁנָּה בָּהּ הֵם מְדַבְּרִים? הַאִם תַּרְיָג יַצְלִיחוּ לְהִתְמוֹדֵד עִם הַסְּעָרָה אֵלֶיהָ נִקְלְעוּ בְּלֵב הַיָּם? וּמִיהוּ הֶחָבֵר הַחֲמִישִׁי שֶׁמִּצְטָרֵף לַחֲבוּרַת תַּרְיָג?

הִצְטָרְפוּ לַהַרְפַּתְקָה הַסּוֹחֶפֶת שֶׁל ‘תַּרְיָג בְּתַעֲלוּמַת הָאִי’.

חבורת תריג והעכבישים השחורים

 

תַּנְחוּם, רוּבִי, יִשְׂרָאֵל וְגָדִי הֵם חֲבֵרִים בְּלֵב וָנֶפֶשׁ. הֵם יְלָדִים רְגִילִים לְכָל דָּבָר, רַק שֶׁמִּדֵּי פַּעַם קוֹרִים לָהֶם דְּבָרִים מַמָּשׁ לֹא רְגִילִים. זֶה מָה שֶׁהָפַךְ אוֹתָם לַ’חֲבוּרַת־תַּרְיָג’.

מִבֵּיתוֹ שֶׁל שְׁמוּלִיק - חֲבֵרָם לַכִּתָּה שֶׁל תריג, נֶעֱלָם גְּבִיעַ כֶּסֶף עַתִּיק, אַךְ הַמִּשְׁטָרָה לֹא מַצְלִיחָה לְגַלּוֹת טְבִיעוֹת אֶצְבָּעוֹת שֶׁל פּוֹרְצִים. יַלְדֵי חֲבוּרַת־תַּרְיָג מִתְגַּיְּסִים לְפִתְרוֹן הַתַּעֲלוּמָה וְלֹא יוֹדְעִים שֶׁהַגָּבִיעַ שֶׁנֶּעֱלָם, הוּא רַק פְּרִיט אֶחָד קָטָן מִתּוֹךְ מְזִמָּה גְּדוֹלָה.

בְּטֶהְרָאן:

בְּשָׁעָה 03:14 בַּלַּיְלָה נִשְׁמַעְתָּ אַזְעָקָה הַמַּתְרִיעָה עַל פְּרִיצָה לְמַעְבָּדָה צְבָאִית סוֹדִית. פָאיַיד - הַסּוֹכֵן הָאִירָאנִי מֻזְעָק לַמָּקוֹם וְנִשְׁלַח לְאַתֵּר אֶת הַפּוֹרְצִים הָעֲלוּמִים כְּדֵי לְנַטְרֵל אוֹתָם.

לִפְנֵי 371 שָׁנָה בְּלִיטָא:

בִּשְׁנַת ת”ח פּוֹתֵחַ הַקּוֹזָאק ‘בּוֹגְדַּן חְמֶלְנִיצְקִי’ בְּמֶרֶד אַכְזָרִי כְּנֶגֶד הַפָּרִיצִים וְהָאֲצִילִים הָעֲשִׁירִים וְעוֹשָׂה פְּרָעוֹת בִּיהוּדֵי אוּקְרָאִינָה, רוּסְיָה וְלִיטָא. יֶלֶד אֶחָד קָטָן מַצְלִיחַ לְהִמָּלֵט עַל נַפְשׁוֹ וּבְאַמְתַּחְתּוֹ אוֹצָר מִשְׁפַּחְתִּי הָעוֹבֵר מִדּוֹר לְדוֹר.

לְמִי שַׁיָּכִים ‘הָעַכְּבִישִׁים הַשְּׁחֹרִים’ וְעַל מִי הֵם מְאַיְּמִים? מַדּוּעַ בַּשְּׁכוּנָה שֶׁל תריג מְרַחֲפִים כָּל כָּךְ הַרְבֵּה רַחְפָנִים?

לָמָּה אָדוֹן לֶוִין – הָגְבִיר שֶׁל הַשְּׁכוּנָה – יָצָא בּוֹכֶה מִסְּנִיף הַבַּנְק? וְאֵיךְ כָּל זֶה קָשׁוּר לְסוֹדוֹת הַגַּרְעִין הָאִירָאנִי?

כריכה קשה

ספרי חבורת תריג

"מגדל פורח" ספר קומיקס, העשירי בסדרה מאת אלי וגולד. הספרים עוסקים בעלילה מותחת מרתקת בתקופות שונות בהיסטוריה של עם ישראל, ומלווה במציורי קומיקס באיכות מרהיבים. 

הספר, "המגדל פורח" שהתפרסם בהמשכים בגב עיתון 'ילדים' של 'משפחה', הוא פרי יצירתם של הצמד 'אלי וגולד', מי שחוללו בשנים האחרונות מהפיכה בשטח הקומיקס היהודי והחרדי.

ספריהם הקודמים 'גלגולה של מזוזה', 'סימן חיים', 'בין שתי טיפות' ו'סוד המטמון העתיק' הכתר שניצל, כתב חידה, התקבלו בהתלהבות אצל קהל הקוראים שמחכה בציפיה לספר החדש.

הספר הנוכחי עוסק בהרפתקאות של אלכסנדר זיסקינד ואחותו ינטע בימי היריד השנתי בלובלין בתקופה שבו היתה יהדות פולין בשיא תפארתה, ולימוד התורה היה נפוץ בכל פינה - לפני הפוגרומים של ת"ח ות"ט. 

אלי וגולד קומיקס