חבורת תריג 3 - בתעלומת האי

ספורי חבורת תריג מצוות עכשיו בספר מרתק הכולל 63 פרקים של הרפתקה סוחפת המשולבת עם ספורי צדיקים, משלים ומדרשי חז"ל מפתיעים. 

“תַּרְיָג לֹא הִתְכּוֹנְנוּ לְרֶגַע בּוֹ יִדָּלֵק הַפָּנָס שֶׁנִּרְאֶה הָיָה חֲצִי שָׁבוּר. הַמַּחֲזֶה הָיָה מַדְהִים. הַפָּנָס שָׁלַח עֶשְׂרוֹת אֲלֻמּוֹת אוֹר חַדּוֹת שֶׁהֵאִירוּ אֶת הַבּוּטְקֶה. כָּל אֲלֻמָּה בָּקְעָה מִנְּקֻדָּה אַחֶרֶת בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל הַפָּנָס. אֲלֻמּוֹת הָאוֹר נִרְאוּ כְּמוֹ פַּסִּים אֶלֶקְטְרוֹנִיִּים דַּקִּים דַּקִּים.

“וּוָאוּ!”, קָרְאוּ תַּנְחוּם, רוּבִי, יִשְׂרָאֵל וְגָדִי בְּיַחַד. הַמַּרְאֶה הָיָה מְהַפְּנֵט.

דְּמָמָה מְתוּחָה הִשְׂתָּרְרָה בַּבּוּטְקֶה שֶׁל חֲבוּרַת תַּרְיָג. יַלְדֵי הַחֲבוּרָה הֵבִינוּ בְּרֶגַע אֶחָד שֶׁהֵם עָלוּ עַל מַשֶּׁהוּ גָּדוֹל וּמִסְתּוֹרִי.

גָּדוֹל וּמִסְתּוֹרִי יוֹתֵר מִכָּל מָה שֶׁחָלְמוּ בִּימֵי חַיֵּיהֶם. מָה שֶׁהֵם לֹא יָדְעוּ זֶה, שֶׁבָּרֶגַע שֶׁבּוֹ הֵם הִפְעִילוּ אֶת הַפָּנָס, מַעֲרֶכֶת אִתּוּר לַוְיָנִית בַּמַּרְתֵּף הַסּוֹדִי בְּרוּסְיָה הֵחֵלָּה לְצַפְצֵף בְּקוֹל. בְּאוֹתוֹ רֶגַע הֵחֵל הַמִּרְדָּף הַגָּדוֹל…

מַדּוּעַ סוֹכְנִים מְסֻכָּנִים מֵרַחֲבֵי הָעוֹלָם מְנַסִּים לָשִׂים אֶת יְדֵיהֶם עַל הַפָּנָס הַמִּסְתּוֹרִי? וְעַד כַּמָּה הֵם מוּכָנִים לְהַרְחִיק לֶכֶת כְּדֵי לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ? אֵיךְ נוֹסְדָה חֲבוּרַת תַּרְיָג? הֵיכָן נִמְצָא הַבּוּטְקֶה הַסּוֹדִי שֶׁל הַחֲבוּרָה? כֵּיצַד הִכִּירוּ תריג אֶת סָבְתָא אָזוּלַאי? מִיהוּ ‘בְּיִשַׁי’ וּמָה הוּא זוֹמֵם לַעֲשׂוֹת לְיַלְדֵי הַחֲבוּרָה? מִיהוּ בַּעַל הַצְּלָלִית הַשְּׁחֹרָה שֶׁתָּמִיד מוֹפִיעַ בָּרֶגַע הַנָּכוֹן? וּמִיהוּ בֶּ-אֱ-מֶ-ת אָדוֹן וַרְשֶׁבְסְקִי?

הִצְטָרְפוּ לַהַרְפַּתְקָה הַסּוֹחֶפֶת שֶׁל ‘תַּרְיָג בְּתַעֲלוּמַת הַפָּנָס’.

בַּדֶּרֶךְ תִּפְגְּשׁוּ בְּעֶשְׂרוֹת סִפּוּרֵי צַדִּיקִים, מְשָׁלִים וּמִדְרְשֵׁי חָזָ”ל מַפְתִּיעִים.

ספורי חבורת תרי"ג – הספר השני, עכשיו בספר מרתק הכולל 63 פרקים של הרפתקה סוחפת המשולבת עם ספורי צדיקים, משלים ומדרשי חז"ל מפתיעים.

תנחום, רובי, ישראל וגדי הם חברים בלב ונפש, והם ילדים רגילים לכל דבר.

רק שמידי פעם קורים להם דברים ממש לא רגילים...

כשבמהלך הטיול לנחל ערוגות ארע פנצ'ר בגלגל הטנדר, הם לא ידעו שהפנצ'ר זה הדבר האחרון שצריך להטריד אותם...

כריכה קשה | 345 עמ'

ספרי חבורת תריג

נְחוּם, רוּבִי, יִשְׂרָאֵל וְגָדִי הֵם חֲבֵרִים בְּלֵב וָנֶפֶשׁ, וְהֵם יְלָדִים רְגִילִים לְכָל דָּבָר. רַק שֶׁמִּדֵּי פַּעַם קוֹרִים לָהֶם דְּבָרִים מַמָּשׁ לֹא רְגִילִים…

תַעֲלוּמָה שֶׁתְּחִלָּתָהּ לִפְנֵי כְּ-2,600 שָׁנָה בְּאַרְמוֹן נְבוּכַדְנֶצַּר, מוֹצֵאת אֶת פִּתְרוֹנָהּ בִּמְעָרָה נִסְתֶּרֶת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁהִיא סוֹחֶפֶת בְּעִקְּבוֹתֶיהָ שֵׁרוּתֵי רִגּוּל, שׁוֹדְדֵי אוֹצָרוֹת וְרוֹדְפֵי בֶּצַע, וְאִישׁ אֶחָד שֶׁאִבֵּד אֶת זִכְרוֹנוֹ אֲבָל מָצָא… טוֹב, לֹא נוּכַל לְגַלּוֹת מָה…

מִיהוּ הָאִישׁ הַמִּסְתּוֹרִי, וּמַדּוּעַ מְנַהֲלִים אַחֲרָיו לוֹבְשֵׁי הַשְּׁחֹרִים מִרְדָּף חָמוּשׁ? מַה מָּצָא פְּרוֹפֶסוֹר עַזַאק – חוֹקֵר הָעַתִּיקוֹת, בַּמִּנְהָרָה בָּעִיר אוּר שֶׁבְּעִירַאק – שֶׁטִּלְטֵל אֶת עוֹלָמוֹ? מַדּוּעַ צָץ הָאִישׁ הַזָּקֵן בְּכָל מָקוֹם אֵלָיו מַגִּיעִים תַּרְיָג? מִי לָקַח אֶת אֶבֶן הָאַחְלָמָה הַיְקָרָה מֵהָאַרְמוֹן בְּבָבֶל? וּלְאָן נֶעְלַם נְבוּכַדְנֶצַּר?

הִצְטָרְפוּ לַהַרְפַּתְקָה הַסּוֹחֶפֶת שֶׁל ‘תַּרְיָג בְּתַעֲלוּמַת בָּבֶל’.

בַּדֶּרֶךְ תִּפְגְּשׁוּ בְּקוֹרוֹת הָעָם הַיְּהוּדִי בִּתְקוּפַת גָּלוּת בָּבֶל, בְּסִפּוּרֵי צַדִּיקִים, בִּמְשָׁלִים וּבְמִדְרְשֵׁי חֲזַ”ל מַפְתִּיעִים.

ספרי חבורת תריג

נְחוּם, רוּבִי, יִשְׂרָאֵל וְגָדִי הֵם חֲבֵרִים בְּלֵב וָנֶפֶשׁ, וְהֵם יְלָדִים רְגִילִים לְכָל דָּבָר. רַק שֶׁמִּדֵּי פַּעַם קוֹרִים לָהֶם דְּבָרִים מַמָּשׁ לֹא רְגִילִים…

כְּשֶׁתַּרְיָג הֶחְלִיטוּ לְהִתְחַקּוֹת אַחַר הַפּוֹרְצִים שֶׁגָּנְבוּ מִסְמָכִים מִבֵּיתוֹ שֶׁל פְּרוֹפֶסוֹר קַרְדוּזוֹ, הֵם לֹא הֶעֱלוּ עַל דַּעְתָּם שֶׁהֵם מַכְנִיסִים אֶת עַצְמָם לְהַרְפַּתְקָה שֶׁתְּאַלֵּץ אוֹתָם לְהִתְמוֹדֵד עִם סַכָּנוֹת בַּיַּבָּשָׁה, בָּאֲוִיר וּבַיָּם…

בַּחֲסוּת הַתְּבוּאָה הַגְּבוֹהָה שֶׁצָּמְחָה בַּשָּׂדֶה, הִתְקַדְּמוּ תַּרְיָג בִּזְחִילָה אִטִּית לְעֵבֶר הַמָּטוֹס הַקָּטָן. “זֶה נִרְאֶה שֶׁהֵם מִתְכּוֹנְנִים לְהַמְרָאָה!” קָרָא תַּנְחוּם בִּדְחִיפוּת. הֵם כְּבָר הָיוּ מַמָּשׁ קְרוֹבִים לַמָּטוֹס. “תִּתְכּוֹנְנוּ לְזַנֵּק פְּנִימָה לְתוֹךְ תָּא הַמִּטְעָן וּלְשַׁחְרֵר

אֶת הַפְּרוֹפֶסוֹר וּסנוֹבּוֹט!”

בִּסְפִירָה לְשָׁלֹשׁ, זִנְּקוּ אַרְבַּעַת הַיְלָדִים קָדִימָה. רוּבִי פָּתַח אֶת דֶּלֶת תָּא הַמִּטְעָן וְתַרְיָג קָפְצוּ פְּנִימָה. “הִנֵּה הַפְּרוֹפֶסוֹר!” קָרָא יִשְׂרָאֵל, וְהַיְלָדִים נִגְּשׁוּ אֶל מִשְׁטַח הָעֲגָלָה עָלָיו שָׁכַב הַפְּרוֹפֶסוֹר הָרָדוּם. “קָדִימָה, בּוֹאוּ נוֹצִיא אוֹתוֹ לִפְנֵי שֶׁהַמָּטוֹס יַמְרִיא!” הוֹרָה תַּנְחוּם וְתָפַס אֶת הַפְּרוֹפֶסוֹר בַּכְּתֵפַיִם. “יִשְׂרָאֵל, בֹּא תַּעֲזֹר לִי! רוּבִי, גָּדִי, תַּחֲזִיקוּ אוֹתוֹ בָּרַגְלַיִם!”

בָּרֶגַע שֶׁהֵרִימוּ הַיְלָדִים אֶת הַפְּרוֹפֶסוֹר, נִשְׁמַע רַעַשׁ טְרִיקָה וְחֹשֶׁךְ הִשְׂתָּרֵר בַּתָּא. “אוֹי לֹא! דֶּלֶת תָּא הַמִּטְעָן נִסְגְּרָה”, אָמַר רוּבִי. הַיְלָדִים הִנִּיחוּ אֶת הַפְּרוֹפֶסוֹר בַּחֲזָרָה עַל מִשְׁטַח הָעֲגָלָה וְהֵחֵלּוּ לְגַשֵּׁשׁ אַחַר יָדִית הַפְּתִיחָה שֶׁל הַדֶּלֶת. בָּרֶקַע נִשְׁמַע זִמְזוּם הוֹלֵךְ וּמִתְגַּבֵּר וְהַמָּטוֹס הִתְחִיל לִרְעֹד קַלּוֹת…

“רַק אֲנִי מְאַבֵּד שִׁוּוּי מִשְׁקָל אוֹ שֶׁגַּם אַתֶּם?” שָׁאַל יִשְׂרָאֵל לְתוֹךְ הַחֹשֶׁךְ. “חֲבֵרִים, הַמָּטוֹס מַתְחִיל בְּהַמְרָאָה!” עִדְכֵּן רוּבִי, וְאָכֵן, רַעַשׁ הַמָּנוֹעַ הִתְגַּבֵּר וְהַמָּטוֹס הָלַךְ וְצָבַר תְּאוּצָה. “אֲנַחְנוּ לְכוּדִים בְּתוֹךְ תָּא הַמִּטְעָן!” קָרָא גָּדִי בְּהִיסְטֶרְיָה. “תַּרְיָג! מָה עוֹשִׂים?!” “הַצִּילוּוּוּ!!!” זָעֲקוּ תַּרְיָג בְּתוֹךְ תָּא הַמִּטְעָן הֶחָשׁוּךְ, אֲבָל לֹא הָיָה מִי שֶׁיִּשְׁמַע אוֹתָם! הַמָּטוֹס כְּבָר הִמְרִיא וְהֵחֵל בְּטִיסָה מְהִירָה וצַעֲקוֹתֵיהֶם נִבְלְעוּ בְּרַעַשׁ הַמְּנוֹעִים…

מֵאוֹתוֹ רֶגַע, מַה שֶּׁהֵחֵל כִּפְרִיצָה תְּמִימָה לִכְאוֹרָה לְבֵיתוֹ שֶׁל פְּרוֹפֶסוֹר קַרְדוּזוֹ, הָלַךְ וְהִסְתַּבֵּךְ לִסְחַרְחֹרֶת אֵרוּעִים שֶׁסִּכְּנָה אֶת חַיֵּיהֶם שֶׁל תַּרְיָג וְשֶׁל כָּל אֶזְרְחֵי יִשְׂרָאֵל… 

וְתָכְנִית זְדוֹנִית שִׁתְחַלְתָּהּ לִפְנֵי כְּ-500 שָׁנָה בְּוֶנֶצְיָה, מַגִּיעָה לְסוֹפָהּ (הַטּוֹב?!) בְּמִדְבַּר יְהוּדָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל…

מִיהוּ אָסִיר 412 וּמַדּוּעַ הוּא כָּלוּא כְּשֶׁמַּסֵּכַת בַּרְזֶל מְכַסָּה אֶת רֹאשׁוֹ? מַהִי הַתָּכְנִית הַזְדוֹנִיתשֶׁל הַקַּרְדִּינָל קוֹנְסְטַנְטִינוֹס מִוֶּנֶצְיָה? מָה יֵשׁ בַּמִּסְמָכִים שֶׁל פְּרוֹפֵסוֹר קַרְדּוֹזוֹ וּמִי מְנַסֶּה לָשִׂים אֶת יָדוֹ עֲלֵיהֶם? מִי מַעֲלִים אֶת הַחֲפָצִים מִכִּיסֵי הַמְּעִילִים בַּכִּתָּה שֶׁל תַּרְיָג? וּלְאָן נֶעֱלַם אַנְטוֹנְיוֹ הַקָּטָן,הַאִם הוּא נֶחְטַף?

ספרי חבורת תריג

תַּנְחוּם, רוּבִי, יִשְׂרָאֵל וְגָדִי הֵם חֲבֵרִים בְּלֵב וָנֶפֶשׁ, וְהֵם יְלָדִים רְגִילִים לְכָל דָּבָר.

רַק שֶׁמִּדֵּי פַּעַם קוֹרִים לָהֶם דְּבָרִים מַמָּשׁ לֹא רְגִילִים…

כְּשֶׁתַּרְיָג בִּקְּשׁוּ לְהַחֲזִיר אֶת הַתְּפִלִּין הַמְּתֻקָּנוֹת לְדוֹקְטוֹר סַמוּאֶלְס, הֵם לֹא הֶעֱלוּ בְּדַעְתָּם שֶׁתּוֹךְ כַּמָּה שָׁעוֹת הֵם יַתְחִילוּ לְרַחֵף בֶּחָלָל… כְּדֵי לָשׁוּב בְּשָׁלוֹם, יֵאָלְצוּ תַּרְיָג לַחֲשֹׂף אֶת הַבּוֹגֵד הַמִּסְתַּתֵּר בְּ’אַלְפָא וִינְג’ וּלְפַעְנֵחַ אֶת טִיב הַקֶּשֶׁר הָאִירָאנִי שֶׁנָּע בֵּין טֶהֶרָן, רוּסְיָה וְתַחֲנַת הֶחָלָל הַבֵּינְלְאֻמִּית… הַאִם הֵם יַצְלִיחוּ?

הִצְטָרְפוּ לַהַרְפַּתְקָה הַסּוֹחֶפֶת שֶׁל ‘תַּרְיָג בְּתַעֲלוּמַת הֶחָלָל’.

בַּדֶּרֶךְ תִּפְגְּשׁוּ בְּסִפּוּרֵי צַדִּיקִים – שֶׁנְּהִירִים לָהֶם שְׁבִילֵי רָקִיעַ כִּשְׁבִילֵי נְהַרְדֶּעָא, בִּמְשָׁלִים וּבְמִדְרְשֵׁי חֲזַ”ל מַפְתִּיעִים.

חבורת תריג והעכבישים השחורים

 

תַּנְחוּם, רוּבִי, יִשְׂרָאֵל וְגָדִי הֵם חֲבֵרִים בְּלֵב וָנֶפֶשׁ. הֵם יְלָדִים רְגִילִים לְכָל דָּבָר, רַק שֶׁמִּדֵּי פַּעַם קוֹרִים לָהֶם דְּבָרִים מַמָּשׁ לֹא רְגִילִים. זֶה מָה שֶׁהָפַךְ אוֹתָם לַ’חֲבוּרַת־תַּרְיָג’.

מִבֵּיתוֹ שֶׁל שְׁמוּלִיק - חֲבֵרָם לַכִּתָּה שֶׁל תריג, נֶעֱלָם גְּבִיעַ כֶּסֶף עַתִּיק, אַךְ הַמִּשְׁטָרָה לֹא מַצְלִיחָה לְגַלּוֹת טְבִיעוֹת אֶצְבָּעוֹת שֶׁל פּוֹרְצִים. יַלְדֵי חֲבוּרַת־תַּרְיָג מִתְגַּיְּסִים לְפִתְרוֹן הַתַּעֲלוּמָה וְלֹא יוֹדְעִים שֶׁהַגָּבִיעַ שֶׁנֶּעֱלָם, הוּא רַק פְּרִיט אֶחָד קָטָן מִתּוֹךְ מְזִמָּה גְּדוֹלָה.

בְּטֶהְרָאן:

בְּשָׁעָה 03:14 בַּלַּיְלָה נִשְׁמַעְתָּ אַזְעָקָה הַמַּתְרִיעָה עַל פְּרִיצָה לְמַעְבָּדָה צְבָאִית סוֹדִית. פָאיַיד - הַסּוֹכֵן הָאִירָאנִי מֻזְעָק לַמָּקוֹם וְנִשְׁלַח לְאַתֵּר אֶת הַפּוֹרְצִים הָעֲלוּמִים כְּדֵי לְנַטְרֵל אוֹתָם.

לִפְנֵי 371 שָׁנָה בְּלִיטָא:

בִּשְׁנַת ת”ח פּוֹתֵחַ הַקּוֹזָאק ‘בּוֹגְדַּן חְמֶלְנִיצְקִי’ בְּמֶרֶד אַכְזָרִי כְּנֶגֶד הַפָּרִיצִים וְהָאֲצִילִים הָעֲשִׁירִים וְעוֹשָׂה פְּרָעוֹת בִּיהוּדֵי אוּקְרָאִינָה, רוּסְיָה וְלִיטָא. יֶלֶד אֶחָד קָטָן מַצְלִיחַ לְהִמָּלֵט עַל נַפְשׁוֹ וּבְאַמְתַּחְתּוֹ אוֹצָר מִשְׁפַּחְתִּי הָעוֹבֵר מִדּוֹר לְדוֹר.

לְמִי שַׁיָּכִים ‘הָעַכְּבִישִׁים הַשְּׁחֹרִים’ וְעַל מִי הֵם מְאַיְּמִים? מַדּוּעַ בַּשְּׁכוּנָה שֶׁל תריג מְרַחֲפִים כָּל כָּךְ הַרְבֵּה רַחְפָנִים?

לָמָּה אָדוֹן לֶוִין – הָגְבִיר שֶׁל הַשְּׁכוּנָה – יָצָא בּוֹכֶה מִסְּנִיף הַבַּנְק? וְאֵיךְ כָּל זֶה קָשׁוּר לְסוֹדוֹת הַגַּרְעִין הָאִירָאנִי?