יואל בן משבר לתקווה | אליהו עסיס

בשיטתו המתודית והדידקטית, מפרש הרב בזק בזה אחר זה את הפסוקים של ספר שמואל א'.  

בעזרת מקבילות בין סיפורים שונים במקרא, זיהוי מילים מנחות, הבדלי לשון וסגנון ועוד כלים ספרותיים רבים

מגלה הרב בזק רבדים עמוקים ומרתקים ומקנה לקורא ארגז כלים בלימוד פשט.

הרב אמנון בזק ר"מ בישיבת הר עציון, מלמד תנ"ך ותושב"ע במכללת יעקב הרצוג. פרסם מאמרים רבים בתנ"ך בבמות שונות. ספרו הראשון - נקודת פתיחה: עיונים קצרים בפשוטה של פרשת השבוע יצא לאור בשנת תשס"ו .

496 עמ' | כריכה קשה

אברהם סיפורו של מסע מבקש להתחקות אחר סיפורי אברהם שבספר בראשית ולהאיר את דמותו רבת-הפנים. זהו מסע מעין-ביוגרפי עמוס בתמרורים ובאמצעים ספרותיים מגוונים, שמנתבים את מסלול הקריאה ומאירים את דרכו של הקורא. באמצעות הקשבה זהירה לכתוב וחשיפה עדינה של כל פרט ופרט בסיפור המקראי נוצר פסיפס עשיר ומסעיר של דמות על-היסטורית נדירה. טיפול בתיאורים הנראים במבט ראשון שוליים, פענוח רמזים ואף השוואות לתרבויות קדומות אחרות הופכים את הספר הזה לאבן דרך בהבנת המקרא, שפתו ועולמו הספרותי. אברהם אבינו, העברי הראשון, יצא מארצו וממולדתו למסע הרה גורל. אין ספק שלא קמו בהיסטוריה העולמית מהפכנים רבים כאברהם, שעזב את ביתו ותרבותו והלך אל "העבר האחר" של נהר פרת כדי לייסד שם תרבות חדשה. מסעו שינה את פני ההיסטוריה ואת פני האנושות לנצח.

מיהו אברהם? מהפכן או צייתן? איש מוסר עילאי או לוחם? תשובות לשאלות אלו מוליכות אותנו לתשובות על עצמנו, שכן סיפורו של אברהם הוא ראשית סיפורנו שלנו.

ד"ר יונתן גרוסמן, מרצה לתנ”ך באוניברסיטת בר אילן ובמכללת הרצוג, הוא כוכב עולה בעולם הספרות התורנית-מחקרית. זהו ספרו השני ספרו הראשון "אסתר – מגילת סתרים" יצא בהוצאת מגיד. 

586 עמ' | כריכה רכה

רמזים שהוצפנו בתוך הפסוקים בידי כותב מגילת אסתר, לוקחים את הקורא בין ספרי התנ"ך, וחושפים מגילת סתרים המספרת את סיפור המגילה כפי שמעולם לא סופר.

הרב ד"ר יונתן גרוסמן, מרצה לתנ”ך באוניברסיטת בר אילן ובמכללת הרצוג,

הוא כוכב עולה בעולם הספרות התורנית-מחקרית. "אסתר - מגילת סתרים" הוא ספרו הראשון.

מאות שנים של ניתוק בין העם לאלוהיו מסתיימות עם הופעתו של הנביא שמואל, אחרון השופטים וראשון לנביאים. שמואל הוא חוליית המעבר מתקופה לתקופה. בכל מהלך ספר שופטים אין נביאים המביאים את דבר ה' לעולם, אין עלייה לרגל למשכן בשילה, אין מגע בין שמים וארץ. עד שמגיע שמואל.
הספר "שמואל – בקודש חזיתיך"  מתאר את שתי המהפכות שחולל שמואל על רקע תקופתו הסוערת. המהפכה הראשונה היא בתחום המפגש האינטימי של אדם עם אלוהים, מפגש שיהפוך במרוצת השנים למוקד החיים הדתיים – עולם התפילה.

המהפכה השנייה, הפוליטית, היא מהפכת השלטון: מעבר מפזורה שבטית למלוכה ריכוזית. ממרחק של אלפי שנים ממשיכות שאלות אלו של ארץ ושמים להדהד ולהעסיק אותנו:

כיצד מתרחש המפגש המופלא והמורכב עם האלוהים? איזהו היחס הראוי כלפי שלטון וכוח ומהו תפקידו של הנביא ביחס לְמלך ולכהן?

בספר המשלב כתיבה בגוף ראשון מאת גיבורי התקופה, מבקש הרב בנימין לאו להאיר את דמותו של נביא מהפכן ולבסס את הטענה שדמותו היתה דגם ומופת לכל הנביאים, החכמים והיוצרים שבאו אחריו. שמואל, אלקנה וחנה, שאול, יונתן ודוד הם גיבורי הספר הזה, אשר כקודמיו מאהיב את התנ"ך ומקרב אותו אל הלבבות.

הרב ד"ר בני לאו מכהן כרב בקהילת הרמב"ן בירושלים . בספריו ובשיעוריו מנגיש הרב לאו את מקורות ההיסטוריה והמחשבה היהודית לציבור הישראלי כולו.

 

הרב בנימין לאו ויואל בן נון

הספר "ישעיהו כציפורים עפות" מבקש להמשיך תנועה של מפגש בין הקורא הישראלי בן זמננו לבין מורשתו העתיקה, ששורשיה בתנ"ך. 

הספר שלפנינו הוא חיבור של שני יוצרים ידועים, הרב ד"ר בני לאו והרב ד"ר יואל בו נון, בעלי סגנונות שונים  שהתאחדו לשיתוף פעולה ושילוב ידיים ע"מ ליצור חיבור מיוחד שיחשוף את סיפורו של ישעיהו הנביא, כאיש חי וסוער, שלא חש כל פחד מול מלכים ושליטים ולא חשש מעשירי העם. ראיית הנבואה מתוך הקשרה ההיסטורי ריאלי חודרת אל מעבר למילים ומצליחה להראות את תמונת העומק ובה הדילמות של המנהיגים שלמולם פעל הנביא ישעיהו.

העיון בדילמות הללו ובפועלו של הנביא מביאות בהכרח את הקורא להרהורים ומחשבות על השאלות  דומות הצצות בעולמנו כאן בחברה יהודית וישראלית מתחדשת בראץ אבותינו.

בחברה בת ימינו נתפס הנביא ירמיהו, כנביא החורבן וכאיש הקינות של תשעה באב. החברה היהודית של דור ההשכלה וראשית הציונות לעגה לדמותו של הנביא ירמיהו. האתוס הציוני ורוח הלאומיות הישראלית (חילונית ודתית כאחת) התעלמו ממנו, ואימצו את הנביא ישעיהו כנביא המבשר את התקומה והנחמה ואת עמוס כנביא המופקד על תיקוני החברה. הסיפור של הנביא ירמיהו המיוסר עדיין לא סופר כהלכתו. העימותים בעולמו של ירמיהו מעסיקים גם היום את העיתונות הישראלית, אך תולדותיו לא היוו מעולם מקור השראה לדיון הישראלי בשאלות הקיומיות של זהות, תרבות, לאומיות ועצמאות.

הספר "ירמיהו גורלו של חוזה" בא לעורר שיח ציבורי במרחב החיים הציוני ולפגוש את ירמיהו במלוא קומתו ובעומק המורכבות שבו.

 

בניגוד לספר ירמיהו שפרקיו אינם על פי סדר כרונולוגי דבר הגורם ללא מעט קשיים בהבנת הנבואות, סדר הרב לאו את ספרו, ירמיהו גורלו של חוזה, על פי הסדר הכרונולוגי של הנבואות דבר המקל מאוד ומבאר מאוד את הנבואות ואת נבואותיו של ירמיהו.

 

הרב ד"ר בנימין לאו מכהן כרב קהילת הרמב"ן ועומד בראש המרכז ליהדות וחברה בבית מורשה בירושלים. בהרצאותיו, בספריו ובשיעוריו מתווך הרב לאו את מקורות ההיסטוריה והמחשבה היהודית לציבור הישראלי. ספריו שראו אור עד כה הם ממרן עד מרן - על מנהיגותו הרב עובדיה יוסף; סדרת חכמים - שלושה כרכים על תולדות חכמי המשנה; ואתנחתא - שני כרכים של עיונים בפרשות השבוע. הרב לאו הוא קול ייחודי של רבנות ישראלית המבקשת לשאת באחריות לחברה הישראלית כולה ולתרום להעמקת שורשי הזהות של אזרחי מדינת ישראל

278 עמ' | כריכה קשה

כשהתעוררו בעיות מדיניות קשות שלח ה' מנהיג לפתור את הבעיה. תקופת השופטים מתוארת כרצופה בהתמודדויות דתיות־צבאיות ומאופיינת בחוסר יציבות, הספר אף מסתיים בתמונה של אנרכיה קשה. והינה ספר שמואל חוזר שוב להנהגה לאומית.

מהו תפקידה של תקופת השופטים בין השמשות של המנהיגים הלאומיים? מדוע היה צורך לעבור מהנהגת יהושע להנהגת המלכים דרך הנהגת השופטים? מהו מסרו של ספר שופטים?

חוקר התנ"ך פרופ' אליהו עסיס מציע בספר זה מענה לשאלות אלה, והבנה חדשה של ספר שופטים ושל מטרתו באמצעות ניתוח צמוד ומדוקדק של סיפוריו. מתוך ספר שופטים עולות תובנות מרתקות גם על תקופת המקרא וגם על ימינו אנו.

פרופ' אליהו עסיס חיבר ספרים על יהושע, שופטים, שיר השירים, איכה ויואל. חבר המחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר אילן, וכיהן כדיקן הפקולטה למדעי היהדות וכראש המחלקה לתנ"ך.

בעומדו על מכונו, תפס המקדש מקום משמעותי בקשר שבין עם ישראל לבין אלוהיו. עם החורבן, סבר העם שהוא נידון להיות מרוחק ומסולק מעם ה', וכי ניתק קשר הברית בינו לבין אלוהים. עניין זה מתבטא גם במגילת איכה שלאורך הדורות קראו אותה רבים בעיקר כדי לקונן על החורבן של המקדש הראשון, וברבות הדורות גם על חורבנו של הבית השני, ועל הגלות הארוכה הקשה שבאה בעקבותיו. בספר איכה: מייאוש לתפילה טוען חוקר המקרא פרופ' אלי עסיס שמגילת איכה אינה רק קינה ונֶהִי על החורבן אלא היא נועדה גם ובעיקר לתת תקווה לעם בחשכת הגלות, ולהעביר את המקונן מייאוש לתפילה, ולאימוץ התפיסה שמצב החורבן הוא זמני משום שה' לא ניתק את קשר הברית עִם עמו. המגילה מבטאת את הרעיון שגם אם בניית המקדש נדחתה בינתיים, רצונו של העם להרגיש רצוי על ידי ה' אפשרי, וכי הברית עִימו לעולם קיימת. "הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם". העם המקונן את המגילה אמנם מבטא בכך את כאבו ואת צערו, אבל תוך כדי קריאת המגילה הוא מפנים את התפיסה שה' לא זנח את עמו, ובאמצעות קריאתהּ הוא מקווה לחידוש הקשר בינו לבין אלוהיו. הדרך המתוחכמת שבה עובר הקורא מייאוש לתקווה מודגמת בניתוח של מגילת איכה שלפניכם.