יוסף אומץ - פסקים ומנהגים לכל ימות השנה עם מנהגי פרנקפורט | רבי יוסף יוזפא האן

סדרת הספרים 'נטעי גבריאל' עוסקת בנושאים שונים בכל מקצועות ההלכה, אך יחידותם היא עקב היותו מקיף בהם את מנהגי החצרות השונות למיניהם. עד כה הופיעו בסדרה 31 כר' כולל הכרך האחרון שהופיע "יום הולדת".

הרב גבריאל ציננער  הוא רב, פוסק, מחבר סידרת הספרים "נטעי גבריאל" בהלכה, ראש בית מדרש בבורו פארק ותלמידו המובהק של האדמו"ר מפאפא.

סדרת מנהגי ישראל מאת הרב פרופ' דניאל שפבר מנסה להתחקות אחרי התהוות המנהגים, התפשטותם לחילוקי מנהגים בין העדות השונות, ומקורותיהם של המנהגים.

פרופ' שפרבר בדק האם יש גורמים חיצוניים, חברתיים או אחרים שהביאו לידי התפתחות המנהגים הללו.

ספרי "מנהגי ישראל"  עוסקים גם במעמדם ההלכתי של המנהגים, ההבדל בין מנהג לבין דין, מהו מנהג טעות ומנהג שטות והאם מנהג טעות הוא תקף. הספרים עוסקים בעיקר במנהגים שלא נחקרו כל צרכם על ידי חוקרים אחרים. מנהגים רבים נלקחו מהתרבות החיצונית ולכן יש בספרים הרבה חומר השוואתי מתרבויות שונות, מארצות שונות.

ספר טעמי המנהגים ומקורי הדינים הוא ספר עממי שמרכז מנהגים יהודיים רבים, בעיקר מעדות אשכנז, ומפרט את מקורותיהם ונימוקיהם. הספר נכתב על ידי הרב אברהם יצחק שפרלינג מלבוב. נדפס לראשונה בשנת תרנ"א (1891), וזכה לתפוצה רבה. כיום זהו הספר השימושי ביותר לידיעת המנהגים ומקורותיהם.

בספר "טעמי המנהגים" סדורים למעלה מאלף מנהגים (ממוספרים, באותיות) על פי סדר השולחן ערוך חלק אורח חיים: השכמת האדם בבוקר, תפילות יום חול, שבת ומועדים, החל מניסן ופסח וכלה באדר ופורים. לאחר מכן מנהגים במעגל החיים, מברית מילה ופדיון הבן, עבור דרך מנהגי נישואין ועד מנהגי אבלות.

מנהגים אלו נאספו ממאות ספרים: כתבי ראשונים, ספר הזוהר, פוסקי הלכה, מנהגי אדמו"רים ואף סיפורי חסידים ממגוון הזרמים החסידיים.

הספר כולל גם דינים רבים שמבחינה הלכתית מדויקת אינם מוגדרים כמנהג, אלא כחובה מן התורה או מתקנת חז"ל.

הספר אינו מהווה מחקר שמתחקה אחרי המקורות הקדומים ביותר למנהגים, וככלל אין בו דיון וביקורת על טעמי מנהגים שהוזכרו בו. זוהי אסופה עממית של מה שנכתב בספרים מסוגים שונים, רבים מהם בדרך דרשנית.

בכרך שני (הנקרא "ליקוטים") הוסיף המחבר ענייני דרך ארץ ועצות שונות, בכרך זה הובאו גם סגולות ותרופות עממיות. הללו לוקטו מכתבי אדמו"רים, מספריו הרפואיים של הרמב"ם, ו"מכתבי רופאים מובהקים, כולם מנוסים ובדוקים".‏ 

  

המהדורה שלפנינו בהוצאת שי למורא (אשכול) יצאה לאור ע"י נכד המחבר כוללת את כל חלקי הספר בכרך אחד, ה"קונטרס אחרון" הודפס בתחתית כל עמוד, כך שהחומר על כל מנהג מרוכז באותו עמוד. עוד נוספו במהדורה זו מנהגי ל"ג בעומר במירון מאת הרב ישעיה אשר זעליג מרגליות, עשרות ציורים על סדר הנחת תפילין וצורת קשירת הרצועות, ומפתח מפורט

הרב שפרלינג נולד בלבוב (תרי"א, 1851) ונפטר בה (תרפ"א, 1921). שימש בה כשו"ב, ורב העיר, רבי יצחק שמלקיש (בהסכמתו למהדורה השנייה, תרנ"ו) מתאר אותו כ"רבני מופלג" ו"שו"ב מומחה". 

(עפ"י וויקפדיה)

673 עמ'

לוח לארץ ישראל החל להופיע בשנת תרס"ה ע"י הרב יחיאל טוקצינסקי.

רבי יחיאל מיכל טוקצינסקי היה חלוץ הוצאת הלוח היומי ההלכתי בארץ ישראל. הלוח, שיצא לראשונה בשנת תרס"ה (1905), כלל את ההלכות והמנהגים שנתגבשו בקהילות הפרושים תלמידי הגר"א בארץ ישראל. בלוח הובאו דעות רבנים נוספים, ביניהם האדר"ת. מלבד זאת כלל הלוח גם זמנים הלכתיים, שאותם קבע הרב טוקצינסקי על סמך קביעות הלכתיות שהחליט עליהן בפסיקותיו, ועל סמך תצפיות מדויקות שערך, כדי לקבוע את זמני זריחת החמה ושקיעתה.

מקוריותו ונוחותו של הלוח, תרמו לקבלתו המהירה והנלהבת בכל שדרות הציבור. מדי שנה בשנה נוהגים מאות גבאים להזמין את פורמט הקיר של הלוח, היוצא לאור עד היום, ולתלותו על אחד מקירות בית הכנסת. כך יכול כל מתפלל ומעיין, לבדוק בעצמו מהו סדר התפילה הצפוי במועד נתון, ואילו מנהגים יש לנהוג באותו יום, על פי מנהג ארץ ישראל. מלבד זאת יוצא הלוח במהדורת חוברת קטנה, הנוחה לעלעול מהיר וקל.

רבי יחיאל מיכל הוציא את הלוח במשך חמישים שנה, בין השנים תרס"ה - תשט"ו (1905-1955). עם פטירתו המשיך בנו, רבי ניסן אהרן טוקצינסקי להוציא לאור את הלוח למנהגי ארץ ישראל.