נס קיבוץ גלויות - כוחה של יהדות ישראלית | הרב יואל בן נון
כולל מקראה לליל יום העצמאות
"הנני ציוני-מאמין בהשקפתי, יהודי-ישראלי בזהותי". במילים אלו פותח הרב יואל בן-נון את ספרו החדש "נס קיבוץ גלויות" ומציב את קריאת הכיוון בו: ציונות ואמונה, יהדות וישראליות. הציונות היא שמחברת את הזהות היהודית עם הזהות הישראלית. הזהות הישראלית לבדה היא נטולת עומק ושורשים, ואינה יכולה להסביר אפילו את התהליך הציוני שהוליד אותה; הזהות היהודית לבדה אינה יכולה לקיים את העצמאות הישראלית, כשם שלא יכלה לחולל אותה.
הספר נס קיבוץ גלויות מציב אתגר רוחני-ציוני מלכֵּד אל מול החותרים לפורר את החברה היהודית-ישראלית ל"דתיים" לחוד ול"חילוניים" לחוד; כמו גם מול המטיפים ליהדות גלותית, ולעומתם ישראלים חסרי שורשים ומורשת. הספר מבקש להתעלות מעל למחלוקות אידיאולוגיות ופוליטיות ולהעמיד את הגאולה שבתהליך הציוני עד לעצמאות ישראל במבחן העיון במקורות, כמו במבחן המציאות.
נס קיבוץ גלויות בנוי מחמישה שערים המסודרים בסדר כרונולוגי מליל הפסח, יציאת מצרים, דרך יום השואה ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, ועד ליום העצמאות. כל שער מכיל בתוכו מאמרים פרי עטו של הרב יואל בן נון העוסקים בתפיסת הגאולה במקרא ובחז"ל, פריחת רעיון הציונות בגלות ועד להקמת מדינת ישראל, ואליהם נלווית מקראה לליל העצמאות: פרקי תפילה, הגות, ספרות ושירה שליוו ועודם מלווים את תהליך הגאולה הציוני.
כשם שהגדת ליל הסדר היא תעודת הזהות של הולדת העם היהודי, כך צריך להיות ליל העצמאות תעודת הזהות של היהדות החדשה, הישראלית. לפיכך, ראוי הוא ליל העצמאות ל 'הגדה' משלו, כמו ליל הסדר. ספר זה הוא תרומה חשובה לעיצובה של מסורת לאומית זו וחיזוק הקשר בין חובשי כיפה לחובשי "כיפת שמים", וכל בית בישראל יכול ומוזמן להוסיף משלו.
הרב יואל בן-נון נולד בחיפה שנתיים לפני המדינה, צמח בתנועת "בני עקיבא" וגדל בישיבת "מרכז הרב", בדרכו של הרב קוק. שירת בחטיבת הצנחנים, לחם במלחמת ששת הימים על שחרור ירושלים, ובתעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים. מראשוני המתיישבים בגוש עציון המתחדש. מורה ומחנך, בפרט בישיבת הר-עציון ובמכללת הרצוג. חולל מהפך בלימוד התנ"ך בישיבות ההסדר. ציוני מאמין ולוחם על דעותיו העצמאיות, לעתים גם נגד הזרם.
