שיעורי בית | חיים נבון

איך ב-75 שנה התגבשה החברה הישראלית, ולמה אנחנו לא מרגישים את זה?

מזמן לא נשמעו בישראל כל כך הרבה חששות ממלחמת אחים; אך צריך לזכור שהסכנה הזאת צצה דווקא כשיש אחים. מתקרבים ורבים טוען שאכן אנחנו, הישראלים, קרובים היום אלה לאלה יותר מאי - פעם; שהחברה הישראלית עברה בשבעים וחמש שנותיה. תהליך של התגבשות והתקרבות; שנוצר בה לראשונה מרכז כובד דומיננטי; ושדווקא התהליך הזה מביא אותנו לשעה נפיצה במיוחד.

אין היום בישראל פולמוס חריף על שאלות גורליות של שלום ומלחמה. גם בתחום הזהות איננו מאוד רחוקים: למרות החשדנות ההדדית, מעטים רוצים למחוק את האופי היהודי של המדינה, ומעטים מתכחשים לאופייה הדמוקרטי. אם כך, למה יש בינינו מריבות כה מרות?

"ר' יהודה, כל כך התרחקנו עד שאנחנו אפילו לא מתווכחים". בחברה הישראלית כולה מתחולל תהליך הפוך: אנחנו מתקרבים, ובגלל זה אנחנו לא מפסיקים להתווכח ולריב. ההיסטוריה היהודית מלמדת שזהו רגע מכריע שיכול להביא אותנו להסלמה או לאיחוי. הבחירה כולה שלנו.

חיים נבון הוא רב, הוגה, סופר פורה ופובליציסט. צבין ספריו: הדר הטובה, גשר בנות יעקב, תיקו, לא תקין, מדינה קטנה לעם גדול ועוד.

תולדותיה של היהדות רצופות מחלוקות וּויכוחים בין גדולי ישראל בנושאים שונים ומגוונים. הספר תֵיקוּ מאת הרב חיים נבון מביא בקצרה את עיקרי 101 ויכוחים גדולים ומחלוקות נחרצות של היהדות לדורותיה.

בין החולקים: הרמב"ם, רבי עקיבא, ישעיהו ליבוביץ,הגאון מווילנה, רבי נחמן מברסלב, א"ב יהושע, ברוריה, הרב קוק, הבעל שם טוב, גרשום שלום, הרב סולובייצ'יק, החזון איש, הרב עובדיה יוסף.

​דוגמא של חלק מנושאי המחלוקת ? מה השם של השם? • האם יש מזל לישראל? • מתי יבוא המשיח? • האם אלוהים דואג לבעלי החיים? • מה יקרה בתחיית המתים? • מי כתב את ספר הזוהר? • איפה אלוהים? • האם לומדי תורה צריכים לשרת בצבא? • האם קיימים שדים? • האם מותר לנשים לתקוע בשופר? • האם כדאי לפקח על המחירים? • באיזה צבע התכלת?

הרב חיים נבון הוא רב קהילה במודיעין, מלמד תורה בישיבות, במדרשות ובמכללות. כתב תשעה ספרים, בהם חוה לא אכלה תפוח - 101 טעויות נפוצות בענייני יהדות, פרשות עיונים בפרשת השבוע, נאחז בסבך, גשר בנות יעקב ועוד.

251 עמ' | כריכה קשה

ספרי הרב חיים נבון

תקינות פוליטית אינה נימוס. היא ביטוח של השקפת עולם כוחנית ועצובה, הרואה את כל מעגלי חיינו כמאבק לחיים ולמוות בין חזקים למוחלשים. בתפיסה הזאת הדיבור אינו ביטוי בריא של קשר בין אנשים, אלא טכניקה מרושעת של דיכוי נכלולי, ולפיכך יש לעקוב אחריו ללא הרף בחשדנות ובכוחנות, לסתום פיות ולצנזר דעות.

הספר "לא תקין"  מערער על הגישה הזאת. הוא מנתח את מקורותיה של התקינות הפוליטית ושל התיאוריות התומכות בה, מצביע על השלכותיהן ההרסניות בעולם של המאה ה-21, ובעיקר- מציע להן חלופה. באמצעות ניתוח של מקורות יהודיים קלאסיים הוא מפתח השקפה עמוקה, מתוחכמת ושונה בתכלית על האדם, החברה והשפה. לפי ההשקפה היהודית הזאת, יחסים אנושיים אינם רק יחסי כוח; החברה אינה רק מערך דיכוי; ודיבור אנושי אינו שדה מוקשים, אלא מחווה של שותפות ואהבה.

הרב חיים נבון הוא רב, הוגה, סופר ופובליציסט. כתב בין היתר את רבי-המכר "חווה לא אכלה תפוח",

ברכי נפשי | הרב חיים נבון

ברכי נפשי מיועד לכל אלו שאינם בורים, אך גם אינם בקיאים בכל המרחב הגדול של דיני ברכות הנהנין. הוא מוביל את הקורא והלומד בבטחה ובמיומנות בשבילים המרכזיים של הלכות ברכות: החל מסוגיות התלמוד, דרך דיוני הראשונים והאחרונים, ועד להכרעה המעשית בימינו. הספר מציג את היסודות הבסיסיים של כל נושא, משתדל להכריע בספקות, מכבד את המנהגים הרווחים בעדות ישראל וחותר להכרעה הלכתית פשוטה ובהירה.

הספר "נאחז בסבך" מאת הרב חיים נבון מתאר בצבעים חיים את לבטיה ונבכיה של הגות שהיא בעת ובעונה אחת מסורתית מאוד ומודרנית להפליא. מבעד למילים ובינות למשפטים יפגוש הקורא לא רק את השקפותיו של הרב סולובייצ'יק, אלא גם את רוחו החיה.

הגותו של הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק נוצקה בליטא הישיבתית, חושלה בברלין האקדמית, לוטשה בין רחובות המסחר של ארצות הברית ונשאה מבטה לבניין המתחדש בארץ ישראל. אך כל המרחבים הללו מעולם לא ניתקו את הגותו משורשיה העמוקים – חדרי לבו הסוער.

מחשבתו של הרב סולובייצ'יק נוסקת מתוך בית המדרש לגבהים פילוסופיים ומטאפיזיים אך תמיד חוזרת ונוחתת אל החיים היהודיים הממשיים, כאן ועכשיו. חשיבות מיוחדת נודעה בהגותו ללימוד התורה, יסוד היסודות של החיים הדתיים.

הרב סולובייצ'יק הוא אחד מענקי המחשבה היהודית בעידן המודרני, אך לרבים נותרה הגותו כספר החתום. הספר נאחז בסבך פותח שערים להגותו של הרב סולובייצ'יק, ומיטיב לתאר את עיקרי יסודותיה. הקורא מתוודע כאן לתמצית הגותו התוססת של ענק בן תקופתנו.

הרב חיים נבון מכהן כרב קהילה במודיעין, ומלמד יהדות במוסדות רבים ברחבי הארץ.

מכים שורשים הוא מפת הקרבות למלחמת התרבות של המאה העשרים ואחת. בתקופה המודרנית העצימה התרבות המערבית עוד ועוד את חשיבותה של הבחירה האישית. בעידן הפוסטמודרני לבש המהלך הזה צביון גרוטסקי, קיצוני ומסוכן. כל זהות מתוארת כמגבילה את חופש הפרט, ולכן מנסים לפרק אותה ולעקור כל שורש. עם, קהילה, משפחה – כולם משמשים היום יעד למתקפה עזה ואת כולם מנסים להרוס ולפורר. אפילו הזהות המגדרית או האישית מתוארת כאשליה דכאנית. בכסות הדגל הבדיוני של מאבק בדיכוי, גוזלים מהאדם כל עוגן ומרוקנים מתוכן את כל מעגלי זהותו הבריאים. מכים שורשים ממפה את חזיתות המאבק הזה, מתאר את מקורותיו בעבר ההיסטורי ובתולדות הרעיונות ומזמן אותנו למסקנה נחרצת: בלי שורשים לא יהיה גם פרי.