תורה כפשוטה: ספר שמות / אליהו עסיס

מכל הנביאים במקרא יואל הוא החידתי ביותר. מתי חי? על איזו תקופה ניבא? בספר לא מצוין שום אירוע היסטורי וגם לא שמו של מנהיג שיאפשר לענות על שאלות אלה.

במרוצת הדורות פרשנים וחוקרים ניסו לפתור את התעלומה אך השאלה נשארה פתוחה.

בספר חדשני זה חושף חוקר התנ"ך פרופ' אליהו עסיס את הרקע ההיסטורי של נבואות יואל בהשוואה בין פסוקי הספר לפסוקים דומים במקומות אחרים בתנ"ך.

פסוק אחר פסוק דולה עסיס את הרמזים הטמונים בנבואת יואל ומפענח את השעה ההיסטורית החבויה בה.

פרופ' אלי עסיס הנו דיקן הפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר אילן וחבר המחלקה לתנ"ך אשר בראשה עמד עד לפני כמה שנים.

בספר 'כי קרוב אליך' מעלה הרב יעקב מדן על נס את ההבנה שהתורה ניתנה לבני אדם כדי שילמדוה יחקרוה וידרשוה. בכרך השני על ספר שמות ממשיך הרב מדן את הקו שהתווה בכרך הקודם ומחבר בים פשט הכתוב ובין דברי החכמים. נושי חומש שמות השבעוד ויציאת מצרים.

קבלת התורה , הנהגת המדבר ועניינו של המשכן זוכים כולם לעיון מעמיק . ההשואות עם סיפורי תנ"ך אחרים , המאפיינת את דרכו העיונית של הרב מדן , מציידות את קוראיו בפרספקטיבה חדשה ומפתיעה לגבי הסיפורים המוכרים.

על כל פרשה בין 5-8 לשיחות 

הרב מדן הוא ראש ישיבת הר עציון שבאלון שבות.

575 עמודים

בהוצאת ידיעות ספרים - ספרי יהדות

 

כשהתעוררו בעיות מדיניות קשות שלח ה' מנהיג לפתור את הבעיה. תקופת השופטים מתוארת כרצופה בהתמודדויות דתיות־צבאיות ומאופיינת בחוסר יציבות, הספר אף מסתיים בתמונה של אנרכיה קשה. והינה ספר שמואל חוזר שוב להנהגה לאומית.

מהו תפקידה של תקופת השופטים בין השמשות של המנהיגים הלאומיים? מדוע היה צורך לעבור מהנהגת יהושע להנהגת המלכים דרך הנהגת השופטים? מהו מסרו של ספר שופטים?

חוקר התנ"ך פרופ' אליהו עסיס מציע בספר זה מענה לשאלות אלה, והבנה חדשה של ספר שופטים ושל מטרתו באמצעות ניתוח צמוד ומדוקדק של סיפוריו. מתוך ספר שופטים עולות תובנות מרתקות גם על תקופת המקרא וגם על ימינו אנו.

פרופ' אליהו עסיס חיבר ספרים על יהושע, שופטים, שיר השירים, איכה ויואל. חבר המחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר אילן, וכיהן כדיקן הפקולטה למדעי היהדות וכראש המחלקה לתנ"ך.

בעומדו על מכונו, תפס המקדש מקום משמעותי בקשר שבין עם ישראל לבין אלוהיו. עם החורבן, סבר העם שהוא נידון להיות מרוחק ומסולק מעם ה', וכי ניתק קשר הברית בינו לבין אלוהים. עניין זה מתבטא גם במגילת איכה שלאורך הדורות קראו אותה רבים בעיקר כדי לקונן על החורבן של המקדש הראשון, וברבות הדורות גם על חורבנו של הבית השני, ועל הגלות הארוכה הקשה שבאה בעקבותיו. בספר איכה: מייאוש לתפילה טוען חוקר המקרא פרופ' אלי עסיס שמגילת איכה אינה רק קינה ונֶהִי על החורבן אלא היא נועדה גם ובעיקר לתת תקווה לעם בחשכת הגלות, ולהעביר את המקונן מייאוש לתפילה, ולאימוץ התפיסה שמצב החורבן הוא זמני משום שה' לא ניתק את קשר הברית עִם עמו. המגילה מבטאת את הרעיון שגם אם בניית המקדש נדחתה בינתיים, רצונו של העם להרגיש רצוי על ידי ה' אפשרי, וכי הברית עִימו לעולם קיימת. "הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם". העם המקונן את המגילה אמנם מבטא בכך את כאבו ואת צערו, אבל תוך כדי קריאת המגילה הוא מפנים את התפיסה שה' לא זנח את עמו, ובאמצעות קריאתהּ הוא מקווה לחידוש הקשר בינו לבין אלוהיו. הדרך המתוחכמת שבה עובר הקורא מייאוש לתקווה מודגמת בניתוח של מגילת איכה שלפניכם.