הגדר הטובה - על משמעותה של ההלכה בימינו | חיים נבון

תולדותיה של היהדות רצופות מחלוקות וּויכוחים בין גדולי ישראל בנושאים שונים ומגוונים. הספר תֵיקוּ מאת הרב חיים נבון מביא בקצרה את עיקרי 101 ויכוחים גדולים ומחלוקות נחרצות של היהדות לדורותיה.

בין החולקים: הרמב"ם, רבי עקיבא, ישעיהו ליבוביץ,הגאון מווילנה, רבי נחמן מברסלב, א"ב יהושע, ברוריה, הרב קוק, הבעל שם טוב, גרשום שלום, הרב סולובייצ'יק, החזון איש, הרב עובדיה יוסף.

​דוגמא של חלק מנושאי המחלוקת ? מה השם של השם? • האם יש מזל לישראל? • מתי יבוא המשיח? • האם אלוהים דואג לבעלי החיים? • מה יקרה בתחיית המתים? • מי כתב את ספר הזוהר? • איפה אלוהים? • האם לומדי תורה צריכים לשרת בצבא? • האם קיימים שדים? • האם מותר לנשים לתקוע בשופר? • האם כדאי לפקח על המחירים? • באיזה צבע התכלת?

הרב חיים נבון הוא רב קהילה במודיעין, מלמד תורה בישיבות, במדרשות ובמכללות. כתב תשעה ספרים, בהם חוה לא אכלה תפוח - 101 טעויות נפוצות בענייני יהדות, פרשות עיונים בפרשת השבוע, נאחז בסבך, גשר בנות יעקב ועוד.

251 עמ' | כריכה קשה

ספרי הרב חיים נבון

תקינות פוליטית אינה נימוס. היא ביטוח של השקפת עולם כוחנית ועצובה, הרואה את כל מעגלי חיינו כמאבק לחיים ולמוות בין חזקים למוחלשים. בתפיסה הזאת הדיבור אינו ביטוי בריא של קשר בין אנשים, אלא טכניקה מרושעת של דיכוי נכלולי, ולפיכך יש לעקוב אחריו ללא הרף בחשדנות ובכוחנות, לסתום פיות ולצנזר דעות.

הספר "לא תקין"  מערער על הגישה הזאת. הוא מנתח את מקורותיה של התקינות הפוליטית ושל התיאוריות התומכות בה, מצביע על השלכותיהן ההרסניות בעולם של המאה ה-21, ובעיקר- מציע להן חלופה. באמצעות ניתוח של מקורות יהודיים קלאסיים הוא מפתח השקפה עמוקה, מתוחכמת ושונה בתכלית על האדם, החברה והשפה. לפי ההשקפה היהודית הזאת, יחסים אנושיים אינם רק יחסי כוח; החברה אינה רק מערך דיכוי; ודיבור אנושי אינו שדה מוקשים, אלא מחווה של שותפות ואהבה.

הרב חיים נבון הוא רב, הוגה, סופר ופובליציסט. כתב בין היתר את רבי-המכר "חווה לא אכלה תפוח",

אנו הישראלים כמעט שאיננו מודעים להתרחשות החברתית הבולטת ביותר של תקופתנו: קריסת המשפחה בעולם המערבי. המשפחה הישראלית היא עדיין האיתנה ביותר בעולם המפותח. אך בזמן ש-40% מהילדים בארה"ב נולדים מחוץ לנישואין, ובזמן שבאירופה כמעט שלא נולדים ילדים כלל, נחוץ מאוד להבין מהי משפחה ומהם יסודותיה. כיהודים, נחפש את התשובות לשאלות הללו בהשקפה היהודית על אודות זוגיות, מיניות, משפחה והולדה.

הרב י"ד סולובייצ'יק, מגדולי הרבנים וההוגים של המאה העשרים, כתב על בדידות ועל יחד, על איש ועל אישה, על זוגיות ועל מיניות, על אהבה ועל משפחה, כפי שאיש לא כתב לפניו. בכל אלו עסק מתוך עומק פסיכולוגי מרטיט לצד יראת אלוקים מלאת ענווה; במעוף נפשי מרקיע שחקים השזור במציאותיות נוקבת; באומץ אינטלקטואלי, שלא פגם במסירותו ההלכתית הנאמנה. בעידן שבו משפחות נתפסות כהתלכדות אקראית וזמנית של יחידים, הגותו של הרב סולובייצ'יק מציבה בפנינו בחדות את החלופה היהודית: משפחה שאינה רק הסדר ארעי, אלא ברית.

שיעורי בית בונה את הארמון ההגותי המפואר הזה מתוך כתביו השונים של הרב סולובייצ'יק, ומנתח אותו באזמל עדין ומדויק. "הספר הזה נולד מתוך שתי אהבות", כותב הרב חיים נבון בהקדמתו; "אהבתי הגדולה להגותו של הרב סולובייצ'יק, ואהבתי הגדולה הרבה יותר לבני משפחתי".

חיים נבון הוא רב, סופר ופובליציסט. פרסם שני ספרי פרוזה ושמונה ספרים בענייני יהדות.

מכים שורשים הוא מפת הקרבות למלחמת התרבות של המאה העשרים ואחת. בתקופה המודרנית העצימה התרבות המערבית עוד ועוד את חשיבותה של הבחירה האישית. בעידן הפוסטמודרני לבש המהלך הזה צביון גרוטסקי, קיצוני ומסוכן. כל זהות מתוארת כמגבילה את חופש הפרט, ולכן מנסים לפרק אותה ולעקור כל שורש. עם, קהילה, משפחה – כולם משמשים היום יעד למתקפה עזה ואת כולם מנסים להרוס ולפורר. אפילו הזהות המגדרית או האישית מתוארת כאשליה דכאנית. בכסות הדגל הבדיוני של מאבק בדיכוי, גוזלים מהאדם כל עוגן ומרוקנים מתוכן את כל מעגלי זהותו הבריאים. מכים שורשים ממפה את חזיתות המאבק הזה, מתאר את מקורותיו בעבר ההיסטורי ובתולדות הרעיונות ומזמן אותנו למסקנה נחרצת: בלי שורשים לא יהיה גם פרי.