מדינה קטנה לעם גדול - יותר יהודית פחות כופה | חיים נבון

איך ב-75 שנה התגבשה החברה הישראלית, ולמה אנחנו לא מרגישים את זה?

מזמן לא נשמעו בישראל כל כך הרבה חששות ממלחמת אחים; אך צריך לזכור שהסכנה הזאת צצה דווקא כשיש אחים. מתקרבים ורבים טוען שאכן אנחנו, הישראלים, קרובים היום אלה לאלה יותר מאי - פעם; שהחברה הישראלית עברה בשבעים וחמש שנותיה. תהליך של התגבשות והתקרבות; שנוצר בה לראשונה מרכז כובד דומיננטי; ושדווקא התהליך הזה מביא אותנו לשעה נפיצה במיוחד.

אין היום בישראל פולמוס חריף על שאלות גורליות של שלום ומלחמה. גם בתחום הזהות איננו מאוד רחוקים: למרות החשדנות ההדדית, מעטים רוצים למחוק את האופי היהודי של המדינה, ומעטים מתכחשים לאופייה הדמוקרטי. אם כך, למה יש בינינו מריבות כה מרות?

"ר' יהודה, כל כך התרחקנו עד שאנחנו אפילו לא מתווכחים". בחברה הישראלית כולה מתחולל תהליך הפוך: אנחנו מתקרבים, ובגלל זה אנחנו לא מפסיקים להתווכח ולריב. ההיסטוריה היהודית מלמדת שזהו רגע מכריע שיכול להביא אותנו להסלמה או לאיחוי. הבחירה כולה שלנו.

חיים נבון הוא רב, הוגה, סופר פורה ופובליציסט. צבין ספריו: הדר הטובה, גשר בנות יעקב, תיקו, לא תקין, מדינה קטנה לעם גדול ועוד.

הקמת המדינה הציבה אתגר עצום לפני עולם התורה, לפתע הפכו החלומות על מלכות ישראל למציאות. מציאות זו חייבה התייחסות הלכתית רב־ממדית והתמודדות עם פרץ אדיר של שאלות, כגון: האם המשטר היהודי הרצוי הוא מלוכני ומהו מעמדו ההלכתי של משטר דמוקרטי? האם מדינה יהודית אמורה להפעיל כפייה דתית ובאיזה היקף? מהו מעמדם של חוקי הכנסת המתעלמים מחוקי התורה? האם במדינה היהודית הראויה הרבנים אמורים לשלוט?

כפי שאפשר לראות מדובר הן בשאלות העוסקות במשטר הראוי והן בשאלות העוסקות במשטר הקיים במדינת ישראל. גדולי ישראל נענו לאתגר ופרסמו מאמרים וספרים שעסקו בשאלות אלה. כעת, שבעים שנה לאר הקמת המדינה, דומה שבשלה העת לעיון מחודש בסוגיות אלה. עיון המבוסס על לימוד המקורות לאור ההיכרות עם עולם הידע של מדעי המדינה.
לצפייה בעמודים לדוגמא לחץ כאן

בהוצאת מכון משפטי ארץ ומגיד | 374 עמ' | כריכה קשה

איך אנחנו יכולים להידבר אִתם, "נאנח פעם ה"חזון איש". "הרי מה שהם קוראים אהבה, אנחנו קוראים כרת". לעתים יש אכן פער עמוק בין המחשבה והדימויים של המסורת היהודית לבין אלו של העולם החילוני המודרני. הפער הזה משפיע לא רק על יחסי דתיים וחילוניים, אלא מטריד כל אדם דתי הרואה עצמו חלק מהעולם המודרני.

רבים מבני הציבור הדתי המודרני מרגישים שקשה להם לחיות לפי ההלכה. לעתים ההלכה נראית לנו נוקשה, חמורה, אפילו מוזרה. הגדר הטובה מנסה להתמודד עם השאלות הנוקבות הללו, להסביר את משמעותה של ההלכה בחיינו, ולבאר מדוע היא עומדת במוקד חיינו הרוחניים. ההלכה היא גדר, אך היא גדר טובה.

בסגנון צעיר וקולח, שזור באנקדוטות ובסיפורים, מציג הספר את ההלכה באור חדש. הנצחי לא צריך להיות משעמם: עוצמתה הנצחית של ההלכה מתבטאת כאן בכלי הבעה עכשוויים ורעננים.

הרב חיים נבון כתב חמישה ספרי עיון בנושאי יהדות, בהם נאחז בסבך וגשר בנות יעקב (שניהם בידיעות ספרים, 2011), ואת ספר הפרוזה 831 (ידיעות ספרים, 2010). כיום הוא מכהן כרב קהילה במודיעין ומלמד יהדות במוסדות רבים ברחבי הארץ.

תולדותיה של היהדות רצופות מחלוקות וּויכוחים בין גדולי ישראל בנושאים שונים ומגוונים. הספר תֵיקוּ מאת הרב חיים נבון מביא בקצרה את עיקרי 101 ויכוחים גדולים ומחלוקות נחרצות של היהדות לדורותיה.

בין החולקים: הרמב"ם, רבי עקיבא, ישעיהו ליבוביץ,הגאון מווילנה, רבי נחמן מברסלב, א"ב יהושע, ברוריה, הרב קוק, הבעל שם טוב, גרשום שלום, הרב סולובייצ'יק, החזון איש, הרב עובדיה יוסף.

​דוגמא של חלק מנושאי המחלוקת ? מה השם של השם? • האם יש מזל לישראל? • מתי יבוא המשיח? • האם אלוהים דואג לבעלי החיים? • מה יקרה בתחיית המתים? • מי כתב את ספר הזוהר? • איפה אלוהים? • האם לומדי תורה צריכים לשרת בצבא? • האם קיימים שדים? • האם מותר לנשים לתקוע בשופר? • האם כדאי לפקח על המחירים? • באיזה צבע התכלת?

הרב חיים נבון הוא רב קהילה במודיעין, מלמד תורה בישיבות, במדרשות ובמכללות. כתב תשעה ספרים, בהם חוה לא אכלה תפוח - 101 טעויות נפוצות בענייני יהדות, פרשות עיונים בפרשת השבוע, נאחז בסבך, גשר בנות יעקב ועוד.

251 עמ' | כריכה קשה

ספרי הרב חיים נבון

תקינות פוליטית אינה נימוס. היא ביטוח של השקפת עולם כוחנית ועצובה, הרואה את כל מעגלי חיינו כמאבק לחיים ולמוות בין חזקים למוחלשים. בתפיסה הזאת הדיבור אינו ביטוי בריא של קשר בין אנשים, אלא טכניקה מרושעת של דיכוי נכלולי, ולפיכך יש לעקוב אחריו ללא הרף בחשדנות ובכוחנות, לסתום פיות ולצנזר דעות.

הספר "לא תקין"  מערער על הגישה הזאת. הוא מנתח את מקורותיה של התקינות הפוליטית ושל התיאוריות התומכות בה, מצביע על השלכותיהן ההרסניות בעולם של המאה ה-21, ובעיקר- מציע להן חלופה. באמצעות ניתוח של מקורות יהודיים קלאסיים הוא מפתח השקפה עמוקה, מתוחכמת ושונה בתכלית על האדם, החברה והשפה. לפי ההשקפה היהודית הזאת, יחסים אנושיים אינם רק יחסי כוח; החברה אינה רק מערך דיכוי; ודיבור אנושי אינו שדה מוקשים, אלא מחווה של שותפות ואהבה.

הרב חיים נבון הוא רב, הוגה, סופר ופובליציסט. כתב בין היתר את רבי-המכר "חווה לא אכלה תפוח",

מכים שורשים הוא מפת הקרבות למלחמת התרבות של המאה העשרים ואחת. בתקופה המודרנית העצימה התרבות המערבית עוד ועוד את חשיבותה של הבחירה האישית. בעידן הפוסטמודרני לבש המהלך הזה צביון גרוטסקי, קיצוני ומסוכן. כל זהות מתוארת כמגבילה את חופש הפרט, ולכן מנסים לפרק אותה ולעקור כל שורש. עם, קהילה, משפחה – כולם משמשים היום יעד למתקפה עזה ואת כולם מנסים להרוס ולפורר. אפילו הזהות המגדרית או האישית מתוארת כאשליה דכאנית. בכסות הדגל הבדיוני של מאבק בדיכוי, גוזלים מהאדם כל עוגן ומרוקנים מתוכן את כל מעגלי זהותו הבריאים. מכים שורשים ממפה את חזיתות המאבק הזה, מתאר את מקורותיו בעבר ההיסטורי ובתולדות הרעיונות ומזמן אותנו למסקנה נחרצת: בלי שורשים לא יהיה גם פרי.